קבוצה בחברותא יכולה להתאים לילדים, בני נוער וצעירים המתמודדים עם קושי בתחום החברתי. לפעמים הקושי בולט מאוד, ולפעמים הוא עדין יותר. יש ילדים שמתקשים ליזום קשרים. אחרים מצליחים ליצור קשר, אבל מתקשים לשמור עליו לאורך זמן. יש ילדים שמרגישים בודדים בתוך קבוצה, ויש כאלה שנראים מבחוץ מוקפים בחברים, אבל בפועל חווים שוב ושוב אכזבות, דחייה או קושי להשתלב באמת.לכן פנייה לחברותא אינה אומרת בהכרח שלילד "אין חברים". הורים רבים פונים דווקא משום שהם מזהים פער בין היכולות של הילד לבין האופן שבו הוא מצליח לבוא לידי ביטוי בתוך קשרים חברתיים. לכל ילד שמגיע אלינו יש סיפור אחר. זו הסיבה שכל תהליך מתחיל בהיכרות ובהערכה מקצועית, ולא בהחלטה אוטומטית לצרף לקבוצה.אנחנו פועלות בתחום הזה מאז 2006 ורואות לאורך השנים ילדים ובני נוער שעוברים תהליכים משמעותיים. עם זאת, טיפול אינו הבטחה לתוצאה, ולא ניתן לדעת מראש מה יהיה קצב ההתקדמות של כל ילד. המטרה של תהליך ההיכרות היא לבדוק האם טיפול קבוצתי יכול להיות מענה נכון עבור הילד המסוים שמגיע אלינו.

טיפול קבוצתי אינו מתאים לכל ילד ובכל שלב.יש מצבים שבהם ילד מתקשה מאוד לשהות במסגרת קבוצתית, לווסת את עצמו או להיות פנוי לעבודה עם בני גילו. במקרים כאלה אנחנו מנסות להבין מה עומד מאחורי הקושי ולבחון האם נכון להתחיל בקבוצה או שמענה אחר יהיה מתאים יותר בשלב הזה.גם לאחר שילד כבר נמצא בקבוצה, אנחנו ממשיכות להתבונן בתהליך. אם לאורך זמן אין תנועה, או אם מתעוררת שאלה לגבי מידת ההתאמה של הקבוצה לצרכיו, אנחנו חושבות על כך עם ההורים ובוחנות מה נכון לעשות.לפעמים ילד מתאים לעבודה קבוצתית ואף משתלב בקבוצה, אבל באותו שלב אין בה חיבור חברתי משמעותי עבורו. גם אז השאלה אינה פשוטה: לפעמים נכון להמתין לשינוי בהרכב, לפעמים יש ערך טיפולי דווקא בעבודה עם הקושי הקיים, ולפעמים נכון לחשוב על סיום.ההחלטות האלה אינן מתקבלות לפי כלל קבוע, אלא מתוך התבוננות מקצועית בילד ובתהליך שהוא עובר.

במקרים רבים - כן. חשוב להבחין בין ביישנות לבין חרדה חברתית. יש ילדים שזקוקים לזמן כדי להרגיש בנוח עם אנשים חדשים, ואחרי שהם מכירים את הסביבה מצליחים ליצור קשרים ולהרגיש שייכים. אצל אחרים החשש ממפגש חברתי גדול כל כך, עד שהם נמנעים ממנו מראש - גם כשהם מאוד רוצים קשר.קבוצה מאפשרת לילד להתנסות שוב ושוב במצבים חברתיים בתוך סביבה טיפולית ובליווי מקצועי. אנחנו לא מצפות מילד ביישן להפוך למוחצן. המטרה היא לעזור לו להרגיש בטוח יותר להיות מי שהוא ולהצליח ליצור קשרים בדרך שמתאימה לו.ילד שבתחילת הדרך עומד בצד ומסתכל יכול, עם הזמן, להתנסות בהצטרפות למשחק, ביוזמה או בשיחה עם ילד אחר. המטפלת נמצאת שם כדי לראות מה קורה, להבין יחד איתו מה מקשה עליו ולעזור לו לנסות אפשרויות נוספות.

כן, לפעמים.יש ילדים שחוו דחייה, אכזבות, הצקות או חרם. אחרי מספיק חוויות שליליות, לפעמים קל יותר לומר "לא אכפת לי" מאשר להרגיש שוב את הרצון בקשר ואת האפשרות להיפגע.לא תמיד אפשר לדעת מיד מה עומד מאחורי האמירה הזו. אנחנו מתייחסות אליה בסקרנות ומנסות להבין יחד עם הילד מה הוא מרגיש ומה המשמעות שלה עבורו.כאשר נבנים ביטחון ואמון, יכולה להיווצר אפשרות להתנסות מחדש בקשר עם בני גיל. הקצב שונה מילד לילד, ואין ציפייה שהשינוי יתרחש בתוך פרק זמן מסוים.

כן, במקרים רבים - בהתאם לילד ולקושי.קשיי קשב, ויסות, אימפולסיביות או קשיים התפתחותיים אחרים יכולים להשפיע גם על העולם החברתי.ילד יכול להתקשות להמתין לתור, להצטרף לשיחה או למשחק באופן מותאם, להבין סיטואציות חברתיות, להתמודד עם תסכול או לקרוא את התגובה של הילדים סביבו.בקבוצה המצבים האלה מתרחשים בזמן אמת, ולכן אפשר לעבוד איתם כשהם קורים. המטפלת יכולה לעזור לילד להבין מה התרחש, לראות גם את נקודת המבט של האחרים ולנסות דרכי התמודדות נוספות בתוך הסיטואציה עצמה.העבודה משלבת כלים טיפוליים שונים בהתאם לצורך, ובהם גם כלים מעולם ה-CBT וכלים לוויסות רגשי.אנחנו לא קובעות התאמה לקבוצה על סמך אבחנה בלבד. בתהליך ההיכרות אנחנו בוחנות את הילד עצמו - את הקושי החברתי שלו, היכולת להשתתף ולהיתרם מקבוצה, הצרכים והמטרות שלו ואת הקבוצה הקיימת.