top of page
  • מרכז חברותא

הילד/ה בכיתה ג' או ד' ומתקשה חברתית? אלה הסיבות

הורים רבים שפונים אלינו מספרים כי עד כיתה ג-ד המצב החברתי של הילד/ה היה בסדר גמור. היו חברים, היו מפגשים אחר הצהריים והילד/ה נראו מרוצים ללכת לבית ספר ולחוגים ואז החלו הקשיים החברתיים, "כאילו משום מקום".

הורים אחרים משתפים כי תמיד היה קושי, אך נראה היה כי הוא לא מפריע לילד לייצר חבר או שניים ובכיתה ג-ד הקשיים התעצמו והתגברו.

 

אז מה קורה בכיתה ג-ד שגורם הרבה פעמים לקשיים חברתיים?

  • מבחינה התפתחותית השנים הראשונות של בית הספר היסודי, כיתות א-ב, מאופיינות בתיווך משמעותי של המבוגרים בחיי הילד ובפרט בחיים החברתיים. גם מחנכת הכיתה וגם ההורים מעורבים מאוד בחיי הילד. ההורים יוזמים את המפגשים אחר הצהריים, המפגשים של הכיתה אחר הצהריים הם ביוזמת והפעלת ההורים (ועד הכיתה).

  • בכיתות הנמוכות של בית הספר היסודי המפגש החברתי מאופיין בחבר או כמה חברים ואינטראקציה אחד על אחד, כחלק מהתפתחות רגשית וחברתית. המפגש של כל הכיתה מתרחש בהפסקות והוא פעמים רבות אינו משמעותי עבורו.

  • בכיתה ג-ד הילד עצמאי יותר, פחות רואה את המחנכת או ההורים כדמויות מפתח ונוטה פחות לפנות אליהם לעזרה. הכיתה הופכת להיות קבוצה חברתית, לה נורמות והתנהגויות מקובלות להן צריך הילד להתאים את עצמו.

  • המשחקים בהפסקות מאופיינים בקבוצות גדולות (בדרך כלל בנים ובנות בנפרד) ובמשחקי אקטיביים ופעילים של תחרות (מחניים, כדורגל, חיי שרה וכדומה).

  • הכיתה מתפצלת לחבורות חבורות בעלות מעמדות חברתיים שונים (מקובלים ולא מקובלים) והמעמד החברתי הופך להיות קשור באופן ישיר לדימוי עצמי ותחושת ערך.

  • הילד עסוק בכיתה כקבוצה ופחות ביחסים בינאישיים. היחסים עם חברים טובים פעמים רבות נחלשים או משתנים ומתנתקים.

 

איך זה משפיע על ילדים עם קשיים חברתיים?

  • ילדים רגישים, שקטים ונמנעים יתקשו פעמים רבות להתמודד עם הכיתה כקבוצה ולא ינסו לתפוס את מקומם החברתי ויישארו בשולי הקבוצה.

  • ילדים מסוימים יכולים לפרש את ההתמקמות החברתית המתמדת בכיתה, כקונפליקטים ותחרות ולהימנע מכך לחלוטין.

  • ילדים מוחצנים ותוססים המתקשים בוויסות רגשי, עשויים לנסות לתפוס את מקומם החברתי, באופן שאינו מותאם ונתפס כתוקפני.

  • ילדים המתמודדים עם קשיים רגשיים/לימודיים כמו דימוי עצמי נמוך, חרדה או קשיי למידה עשויים להפוך להיות מושא לדחייה חברתית ויתקשו לתפוס מקום בקבוצה המתגבשת.

  • היות ופעמים רבות בהפסקות המשחק הוא אקטיבי ופיזי, ילדים שאינם אתלטים או בעלי קושי בתחום זה עשויים להידחות על ידי הקבוצה או להימנע מלנסות בכלל.

  • החלוקה לחבורות מקובלים ולא מקובלים עשויה להקשות על ילדים מסוימים למצוא את מקומם ולהרגיש ראויים ומוערכים ובכך לייצר דימוי עצמי נמוך והערכה עצמית נמוכה.

 

איך קבוצה למיומנויות חברתיות יכולה לעזור?

  • הקבוצה היא חדר הכושר לפיתוח מיומנויות חברתיות – בקבוצה הילד יוכל לתרגל איך תופסים מקום בקבוצה, איך מתמודדים עם האתגר החברתי דרך תרגול ואימון במרחב חברתי. בקבוצה הילדים "מתאמנים" במיומנויות חברתיות דרך החברויות המתפתחות בקבוצה ובתיווך והנחיה של מטפלות מנוסות.

  • הקבוצה מאפשרת למטפלות לזהות בזמן אמת את הקשיים החברתיים ואת מקורן באופן בלתי אמצעי, דרך האינטראקציה הטבעית של הילדים אחד עם השני. באופן הזה המטפלות יכולות לעזור לילדים לתקן את הכשלים החברתיים בו במקום ולעזור להם לייצר אינטראקציה חברתית חיובית תוך כדי המפגש.

  • הטיפול הקבוצתי הוא בעצם למידה מתוך התנסות וחוויה, ולכן השינוי הרגשי וההתנהגותי מוטמעים גם מחוץ לקבוצה הטיפולית כי הילד התאמן ושכלל את המיומנויות שלו בסיטואציות דומות למציאות.

bottom of page