בלוג חברותי

הוא מסתדר בכיתה, אבל אחר הצהריים הטלפון שקט. על הקשיים החברתיים של מתבגרים על הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוה, ועל הדרך שבה טיפול קבוצתי יכול לעזור.

יש ילדים ומתבגרים שמסתדרים מצוין בקשר של אחד על אחד, אבל בתוך חבורה משהו משתנה. איך מזהים מתי זו העדפה לקשרים קרובים ומתי הילד רוצה להשתלב אבל מתקשה למצוא את מקומו?

בגיל 12-14 החברים והחבורה מקבלים משמעות חדשה, וקשיים חברתיים יכולים לצוף גם אצל ילד שהסתדר היטב בעבר. מה משתנה אצל בנים בגיל הזה, מה נחשב טבעי ומתי כדאי להתבונן לעומק?

צחוקים ועקיצות הם חלק טבעי מהקשר בין ילדים. אבל מה קורה כשהילד לא מזהה מתי כדאי לעצור, מתי מישהו כבר נפגע, וההומור מתחיל ליצור קשיים חברתיים?

מעבר לכיתה, לחטיבה או לתיכון מביא איתו תקווה להתחלה חדשה. אבל מה קורה כשהקושי החברתי חוזר גם במסגרת החדשה? ואיך יודעים מתי צריך לתת זמן ומתי כדאי להתבונן לעומק?

לילד יש חברים, הוא משתלב במסגרות ואפילו נפגש עם חברים אחר הצהריים - אבל כל ריב קטן מערער אותו, הוא חושש לאבד קשרים או מוותר על עצמו כדי לשמור עליהם. במאמר תגלו שלושה דפוסים של קושי חברתי שלא תמיד רואים מבחוץ, ותבינו למה מספר החברים אינו תמיד המדד החשוב ביותר.

קשיים חברתיים בכיתות א'-ב' הם לא תמיד רק חלק מתהליך ההסתגלות לבית הספר. במאמר נסביר איך לזהות מתי הזמן עושה את שלו, ומתי כדאי להבין לעומק מה עומד מאחורי הקושי החברתי של הילד.

כשהילד אומר "לא אכפת לי מחברים", קל לחשוב שהוא פשוט מעדיף להיות לבד. אבל לפעמים המשפט הזה מסתיר פגיעה, אכזבה או ויתור על קשרים חברתיים. איך אפשר להבין מה באמת עובר עליו?

איך אפשר לדעת אם המצב החברתי של ילד או מתבגר באמת משתפר? לא תמיד מספר החברים או ההזמנות מספרים את כל הסיפור. במאמר תגלו מהם הסימנים שמעידים על שיפור אמיתי בתחושת השייכות, הביטחון והקשרים החברתיים.

כישורים חברתיים משפיעים על היכולת ליצור חברים, להשתלב בקבוצה ולהרגיש שייכים. במאמר תגלו אילו מיומנויות חברתיות חשובות לילדים ואיך אפשר לחזק אותן.

החופש הגדול יכול להאיר קשיים חברתיים שלא תמיד בולטים במהלך שנת הלימודים. מה קורה לקשרים החברתיים כשהמסגרת נעלמת, ואילו סימנים יכולים לעזור להורים להבין טוב יותר את עולמו החברתי של הילד?

אחרי התיכון והצבא, החברויות כבר לא נוצרות באופן אוטומטי. למה יצירת חברים חדשים מרגישה כל כך קשה, ומה יכול לעזור לבנות קשרים חברתיים משמעותיים גם בגיל 20?

לא כל קשיים חברתיים אצל ילדים נראים כמו חרם, בדידות או דחייה. לפעמים יש רק תחושה הורית שמשהו לא מסתדר. על אותם קשיים חברתיים שקטים שקל לפספס, ועל האינטואיציה ההורית שמרגישה הרבה לפני שיש לה מילים.

לפעמים ילד עובר טיפול פרטני ועדיין משהו בקושי החברתי נשאר. אז איך יודעים מתי טיפול אישי מתאים, ומתי דווקא קבוצה טיפולית יכולה לעזור בתוך קשרים חברתיים אמיתיים?

הילד חוזר הביתה ואומר שהיה "בסדר", אבל משהו בפנים אצלך לא רגוע ועולה השאלה - להגיד משהו, לכוון, להתערב או דווקא לשתוק? ישנם רגעים בהורות בהם אנחנו רואים דברים שהילד/ה עוד לא תמיד רואה, מבינים סיטואציות שהוא עדין לא מבין, מזהים כיוון שלא עושה לו טוב ובאותו זמן גם מרגישים דאגה, כאב, אי נוחות ואנחנו מתלבטים - להתערב או לא? אולי בעצם זו לא השאלה הנכונה אלא - איזה סוג של התערבות כדאי להביא? ההבדל בין התערבות שמחליפה את הילד להתערבות שנוכחת לידו יש התערבות שבעצם מחליפה את הי

לפעמים זה קורה דווקא ברגעים הכי יומיומיים - אחר צהריים בגינה, או מפגש משפחתי שגרתי, כשמשהו באינטראקציה החברתית פשוט לא עובד. הילד יושב רגוע, שקוע עם ספר או בטלפון שלו, על פניו הכל נראה בסדר, אבל יש תחושה שהוא נמצא קצת ליד המציאות ולא בתוכה. הוא לא מבחין שחבר ניסה ליצור איתו קשר עין, הוא לא קולט שהשיחה לידו שינתה כיוון וכשמישהו פתאום פונה אליו, הוא עלול להגיב בקוצר רוח, פשוט כי הוציאו אותו מהריכוז העמוק שבו היה שרוי. היה לנו לא מזמן בקבוצה ילד כזה, נקרא לו גיא (שם בדוי). גיא ה

יש לה חברות, אבל היא חוששת לדבר בחבורה. הוא יוצא למפגשים, אבל חושב שוב ושוב על כל מילה שאמר. איך חרדה חברתית משפיעה על חברויות בגיל ההתבגרות, ומה הורים יכולים לעשות?

כמעט בכל שבוע אנחנו פוגשות בחברותא הורים שמתארים פרדוקס מכאיב: הילד/ה יושב לבדו בחדר, משתוקק לקשר ומתלונן על בדידות, אך ברגע שמופיעה הזדמנות ממשית ליזום - הוא נסוג. כשההורה מציע לו ליזום מפגש, הוא נתקל בחומה של "לא בא לי", כעס או הימנעות. עבור הורה, זהו רגע מבלבל. קל לפרש את ההימנעות הזו כ"עצלנות חברתית" או חוסר מאמץ. אבל האמת המקצועית שונה בתכלית: מתחת לפני השטח לא מסתתרת אדישות, אלא מנגנון הגנה משוכלל. הבחירה בבדידות כחליפת מגן עבור ילד שחווה קושי חברתי, יוזמה היא לא פעולה

קבוצות טיפוליות לצעירים וצעירות בגילאי 18-24 על הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוה, ולמי שמתמודדים עם קשיים ביוזמה חברתית, בהבנת מצבים חברתיים וביצירת קשרים. הכירו את העבודה הקבוצתית במרכז חברותא בכפר סבא

למה ילדים רגישים ודעתניים מתקשים להחזיק חברויות, למה הם נראים עקשנים דווקא כשחשוב להם, ומה באמת יכול לעזור להם לצמוח בתוך קשר.