קבוצת מיומנויות חברתיות לנערות עם קושי חברתי

גיל ההתבגרות הוא שלב קריטי בהתפתחות החברתית והרגשית. מתבגרות לא רק משתנות פיזית, אלא גם עוברות סערות רגשיות וחברתיות שמגדירות את הדימוי העצמי ואת תחושת השייכות שלהן.

בשלב הזה, הצורך בשייכות, קבלה והשוואה לאחרות הופך למרכזי. לעיתים קרובות, דווקא בנות רגישות, חכמות ועמוקות מוצאות את עצמן מתמודדות עם בדידות, דחייה, או קושי להשתלב בקבוצת השווים.

מתוך עבודה של 18 שנה עם מאות מתבגרות, ראינו שוב ושוב איך המרחב הקבוצתי הופך למקום שבו הקשרים נרקמים מחדש והכוחות הפנימיים נבנים צעד אחר צעד.

הקשיים הנפוצים בגיל ההתבגרות אצל בנות:

הנה חלק מהתמות שאנחנו פוגשות כמעט בכל קבוצה:

• דימוי גוף וביקורת עצמית - "אני שונאת את איך שאני נראית", "למה כולן נראות כל כך טוב ורק אני ככה?"

• שייכות ודחייה - "אני מרגישה שקופה", "הן כולן מדברות בלעדי", "אני מפחדת להצטרף ולחטוף מבט"

• חברויות מורכבות - הקשרים משתנים, נעלמים, לפעמים הופכים תוקפניים או מסובכים

• הצבת גבולות - הרצון לרצות, הפחד לאכזב, או דווקא תגובת יתר של ניתוק או תוקפנות

• קשיים בביטוי עצמי - "אני לא יודעת מה להגיד", "כל דבר שאני אומרת נשמע טיפשי"

• קונפליקטים בבית - אמא ואבא כבר לא מבינים אותי, אני רוצה שיניחו לי אבל גם שלא אעלם

• קשרים רומנטיים ראשונים - בלבול, השוואות, חוסר ביטחון

הרבה בנות לא ידברו על זה בבית. הן יסתירו, יתכנסו בעצמן, או ישדרו "עזבו אותי". אבל מבפנים - משהו מבקש הכרה, הכלה ומקום.

מה קורה בפועל בקבוצת מיומנויות חברתיות לנערות?

בקבוצה למיומנויות חברתיות לנערות, הבנות נפגשות אחת לשבוע עם שתי מטפלות מנוסות .

הקבוצה שמה דגש על שני צירים מרכזיים:

• עיבוד רגשי - שיתוף, הכרה, מתן מקום לחוויה, יצירת שפה רגשית

• תרגול מיומנויות - הצבת גבולות, ניסוח עמדות, אמפתיה הדדית, תקשורת ישירה, פתרון קונפליקטים.

הבנות לא רק מדברות - הן מתנסות, מתבוננות, מקבלות משוב, לומדות מתוך קשר.

יש כוח אדיר בלשמוע מישהי אחרת בת גילך אומרת:

"גם לי זה קורה..."

שם מתרחש הריפוי.

סיפור מקרה: נועה (שם בדוי), בת 15

נועה היא נערה אינטליגנטית, רגישה מאוד.

בתחילת כיתה י' עברה לתיכון חדש, בתקווה לפתיחה חדשה. אבל המציאות טפחה על פניה: היא התקשתה למצוא חברות, חוותה התעלמות מנערות בכיתה, התחילה להחסיר ימים מהלימודים, נסגרה.

ההורים ניסו לדבר איתה, אבל כל ניסיון התפרש כהטפה או חקירה.

בקבוצה, נועה לא דיברה בהתחלה. רק הקשיבה. לאט-לאט, החלה לשתף את תחושת השחיקה החברתית, הפחד להיות עצמה, הרצון להיעלם.

הבנות הקשיבו. לא שפטו. חלקן הזדהו. המנחות חיזקו אותה על האומץ להישאר בקשר גם כשקשה.

במהלך הפגישות, היא תרגלה ניסוח גבול - איך לומר "זה לא נעים לי" בלי להתנצל. תרגלה גם איך להצטרף לשיחה, גם כשהלב דופק.

חצי שנה אחרי, נועה חזרה לבית הספר. לא הכל מושלם, אבל היא פחות לבד. יש לה כמה חברות. היא לא מבטלת את עצמה. היא יודעת לזהות מה טוב לה.

הקבוצה לא שינתה את העולם – אבל היא שינתה את המקום שלה בעולם.

למה דווקא קבוצה למיומנויות חברתיות?

• כי קשרים חברתיים אי אפשר ללמוד רק בשיחה עם מטפל פרטני

• כי מתבגרות לא רוצות שיחנכו אותן – הן רוצות שאחרות יבינו אותן

• כי קבוצה מאפשרת לתרגל בזמן אמת – בצורה שבטיפול פרטני פשוט אי אפשר

ומה עם ההורים?

ב'חברותא', התהליך הקבוצתי מלווה גם בהדרכת הורים. אנחנו מאמינות שטיפול אפקטיבי בגיל ההתבגרות מחייב גם חיזוק הקשר בבית:

• איך לדבר עם הבת בלי לעורר התנגדות

• איך לאזן בין גבול לעצמאות

• ואיך להישאר דמות משמעותית גם כשהיא כבר לא "ילדה"

לסיכום:

אם הבת שלך מתמודדת עם קושי חברתי, הסתגרות, פגיעות בדימוי העצמי, או קושי לבטא את עצמה - קבוצה טיפולית למיומנויות חברתיות יכולה להיות המקום שיחזיר לה את הקול הפנימי, הביטחון, והחיבור לעצמה.