הפרעת קשב וקשיים חברתיים - למה זה קורה ואיך אפשר לעזור?

"אני לא מבינה. יש לו לב זהב, הוא ילד מצחיק וחכם, אבל כל פעם משהו מסתבך לו עם חברים."

"היא כל כך רוצה להיות חלק מהחבורה, אבל שוב מוצאת את עצמה לבד."

"הוא חוזר הביתה עצוב ואומר שאף אחד לא מבין אותו."

אם אתם הורים לילד או ילדה עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD), ייתכן שהמשפטים האלה מוכרים לכם.

רבים מההורים שפונים אלינו מספרים שהקושי החברתי מטריד אותם לא פחות מהקושי הלימודי. לפעמים אפילו יותר.

הורים רבים חושבים על הפרעת קשב בעיקר בהקשר של לימודים, ריכוז או התנהלות בכיתה. בפועל, הפרעת קשב משפיעה גם על היכולת ליצור קשרים חברתיים, להשתלב בקבוצה, להבין סיטואציות חברתיות ולשמור על חברויות לאורך זמן.

הבשורה החשובה היא שלא מדובר בגזירת גורל. כאשר מבינים את מקור הקושי ונותנים לילד כלים מתאימים, ניתן לחולל שינוי משמעותי גם בתחום החברתי.

הפרעת קשב וקשיים חברתיים - למה הקשר ביניהם כל כך נפוץ?

קשרים חברתיים דורשים מגוון רחב של מיומנויות:

• להקשיב לאחרים.

• להמתין לתור.

• להבין רמזים חברתיים.

• לווסת רגשות.

• להתגמש.

• לפתור קונפליקטים.

• לקרוא סיטואציות חברתיות ולהגיב בהתאם.

אלו בדיוק התחומים שבהם ילדים רבים עם הפרעת קשב מתמודדים עם אתגר גדול יותר.

חשוב להבין: רוב הילדים עם ADHD אינם חסרי אמפתיה או אדישים לאחרים. להפך. רבים מהם רגישים מאוד, אכפתיים ורוצים קשרים חברתיים. הקושי הוא בעיקר ביכולת ליישם בזמן אמת את מה שהם יודעים ומבינים.

הם יודעים מה נכון לעשות - אבל מתקשים ליישם בזמן אמת

אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב שילדים עם הפרעת קשב אינם מבינים מצבים חברתיים.

בפועל, רבים מהם מבינים היטב.

הם יודעים שלא כדאי להתפרץ.

הם יודעים שחבר עלול להיפגע.

הם יודעים שצריך לחכות לתור.

הקושי הוא שבזמן אמת, בתוך ההתרחשות עצמה, הם פועלים מהר יותר ממה שהם מספיקים לחשוב.

לכן הורים רבים שומעים מהילד משפטים כמו:

"אני יודע שלא הייתי צריך לעשות את זה."

"לא התכוונתי."

"חשבתי על זה רק אחרי."

הפער בין הידיעה לבין הביצוע הוא אחד המאפיינים המרכזיים של הפרעת קשב, והוא בא לידי ביטוי גם בעולם החברתי.

קשב ופענוח סיטואציות חברתיות

קשרים חברתיים דורשים קשב.

ילד צריך לעקוב אחר שיחה, להבין מה קורה סביבו, לשים לב להבעות פנים, לשינויי טון ולתגובות של ילדים אחרים.

ילדים עם הפרעת קשב עלולים לפספס חלקים משמעותיים מהמידע החברתי.

הם עשויים לאבד את רצף השיחה, להחמיץ מידע חשוב או להגיב באופן שכבר אינו תואם את מה שמתרחש באותו רגע.

לדוגמה, ילד עשוי להגיב לנושא שכבר עבר מזמן, או לא להבין שחבר נפגע מדבר שנאמר.

מבחינת הסביבה, זה עלול להיראות כחוסר עניין או חוסר רגישות, למרות שבפועל מדובר בקושי קשבי.

אימפולסיביות - לפעול לפני שחושבים

אחד המאפיינים המוכרים של הפרעת קשב הוא אימפולסיביות.

הילד מגיב במהירות, לעיתים לפני שעצר לחשוב או להבין את כל התמונה.

הוא עשוי:

• להתפרץ לשיחה.

• לקטוע אחרים.

• לענות לפני שסיימו לדבר.

• לקחת חפץ בלי לבקש.

• לשנות את חוקי המשחק באמצע.

מבחינת החברים, ההתנהגות הזו עלולה להיתפס כחוסר התחשבות, שתלטנות או חוסר רגישות.

מבחינת הילד עצמו, פעמים רבות אין כלל כוונה לפגוע.

לא פעם ילדים עם ADHD מבינים בדיעבד מה קרה, מתחרטים ומתקשים להבין איך שוב מצאו את עצמם בקונפליקט חברתי.

ויסות רגשי ורגישות גבוהה לתסכול

ילדים רבים עם הפרעת קשב מתמודדים גם עם קשיים בוויסות רגשי.

המשמעות היא שרגשות כמו אכזבה, תסכול, עלבון או כעס נחווים לעיתים בעוצמה גבוהה יותר.

הפסד במשחק.

הערה מחבר.

אי-הסכמה פשוטה.

כל אלה עלולים לעורר תגובה רגשית חזקה.

כאשר התגובה עוצמתית מאוד, ילדים אחרים עלולים להירתע או להתרחק, גם אם הם מחבבים את הילד.

חשוב לזכור שהילד אינו בוחר להגיב כך. ברוב המקרים הוא עצמו סובל מאוד מהעוצמות הרגשיות שהוא חווה.

כשהילד הופך ל"מצחיק של החבורה"

חלק מהילדים עם הפרעת קשב מגלים כבר בגיל צעיר שהומור הוא דרך מצוינת למשוך תשומת לב, ליצור קשר ולהרגיש שייכים.

לעיתים זו אכן חוזקה חברתית משמעותית.

ילדים רבים עם ADHD הם מצחיקים, כריזמטיים, ספונטניים ומלאי חיים.

אבל לפעמים הניסיון להצחיק הופך לדרך היחידה לתפוס מקום בקבוצה.

הילד מתחיל להפריע, להקצין, לעשות שטויות או להצחיק בכל מחיר.

בהתחלה החברים צוחקים.

בהמשך חלקם מתחילים להתעייף מההתנהגות ולהתרחק.

במקרים כאלה חשוב לעזור לילד למצוא דרכים נוספות לבטא את האישיות שלו ולתפוס מקום חיובי בתוך הקבוצה.

קושי בתפקודים ניהוליים

הפרעת קשב אינה רק קושי להתרכז.

היא קשורה גם לתפקודים ניהוליים - מכלול יכולות שמאפשרות לנו לעצור, לחשוב, לתכנן, להתארגן ולבחור כיצד להגיב.

בתוך קשרים חברתיים, התפקודים הללו חיוניים.

ילד עשוי לדעת היטב מה נכון לעשות, אבל ברגע האמת להתקשות ליישם זאת.

זו הסיבה שהורים רבים שומעים משפטים כמו:

"ידעתי שלא הייתי צריך לעשות את זה."

"לא חשבתי."

"לא שמתי לב."

הבעיה אינה בהבנה, אלא בפער שבין ההבנה לבין הביצוע בזמן אמת.

פגיעה בביטחון העצמי

ילדים עם הפרעת קשב מקבלים לאורך השנים יותר הערות, תיקונים וביקורת מהסביבה.

לעיתים הם שומעים שוב ושוב:

"תהיה מרוכז."

"למה עשית את זה?"

"שוב הסתבכת."

"אתה לא מקשיב."

לאט לאט חלק מהילדים מתחילים להרגיש שמשהו בהם לא בסדר.

הם מגיעים למפגשים חברתיים עם חשש מדחייה, עם חוסר ביטחון ועם ציפייה שמשהו שוב ישתבש.

תחושת הערך העצמי הנמוכה משפיעה על היכולת ליזום קשרים, להתמיד בהם ולהרגיש בנוח בחברת אחרים.

איך זה נראה במציאות?

עומר (שם בדוי), בן 10, הגיע לקבוצה לאחר שהוריו סיפרו שהוא ילד חברותי מאוד, אבל שוב ושוב מסתבך עם חברים.

כבר במפגש הראשון היה אפשר לראות כמה הוא רוצה להיות חלק מהקבוצה. הוא הצחיק את הילדים, שיתף פעולה והיה מלא אנרגיה.

אבל אחרי כמה דקות הוא התחיל להתפרץ לדברי אחרים, לשנות את חוקי המשחק ולהתקשות לחכות לתורו.

חלק מהילדים צחקו, אבל אחרים התחילו להתעצבן ולהתרחק.

דרך העבודה בקבוצה, עומר למד לזהות את הרגעים שבהם ההתלהבות שלו משתלטת עליו, לעצור לרגע לפני שהוא מגיב ולמצוא דרכים נוספות ליצור קשר עם הילדים.

בהדרגה חל שיפור לא רק בתוך הקבוצה, אלא גם בקשרים החברתיים שלו מחוץ לה.

האם כל ילד עם הפרעת קשב יפתח קשיים חברתיים?

ממש לא.

יש ילדים רבים עם ADHD שמשתלבים היטב מבחינה חברתית.

למעשה, רבים מהם אהובים מאוד על בני גילם.

הם יצירתיים, מצחיקים, אנרגטיים, סקרנים ובעלי יכולת יוצאת דופן ליצור קשרים במהירות.

היכולת החברתית מושפעת מגורמים רבים, ובהם האישיות של הילד, הסביבה שבה הוא גדל, מידת התמיכה שהוא מקבל וההתנסויות החברתיות שצבר לאורך השנים.

יחד עם זאת, כאשר מופיעים קשיים חברתיים, חשוב להתייחס אליהם מוקדם ולא להניח שהם יחלפו מעצמם.

איך קבוצת מיומנויות חברתיות יכולה לעזור?

ילדים עם הפרעת קשב יודעים בדרך כלל הרבה יותר ממה שהם מצליחים ליישם בזמן אמת.

לכן הסבר בלבד אינו מספיק.

הם זקוקים לתרגול.

קבוצת מיומנויות חברתיות מאפשרת לילדים להתנסות במצבים חברתיים אמיתיים בתוך סביבה בטוחה, מקצועית ותומכת.

בקבוצה ניתן לעבוד על:

• הקשבה לאחרים.

• השתתפות בשיחה.

• ויסות רגשי.

• פתרון קונפליקטים.

• המתנה לתור.

• קריאת סיטואציות חברתיות.

• פיתוח מודעות עצמית.

• חיזוק הביטחון העצמי.

היתרון הגדול של הטיפול הקבוצתי הוא שהלמידה מתרחשת בזמן אמת, בתוך אינטראקציות חברתיות אמיתיות.

כך הילדים יכולים להתנסות, לטעות, לקבל משוב, לתרגל ולחוות הצלחות חברתיות חדשות.

לסיכום

הפרעת קשב וריכוז אינה משפיעה רק על הלמידה ועל ההתנהלות בבית הספר. היא עשויה להשפיע גם על הדרך שבה ילדים יוצרים קשרים, משתלבים בקבוצה ושומרים על חברויות.

הקושי החברתי אינו נובע מחוסר רצון, חוסר אכפתיות או בעיה באופי של הילד.

ברוב המקרים מדובר באתגרים הקשורים לקשב, אימפולסיביות, ויסות רגשי ותפקודים ניהוליים - אתגרים שניתן להבין, לתווך ולעבוד עליהם.

חשוב לזכור שילדים עם הפרעת קשב אינם מוגדרים על ידי הקשיים שלהם.

כאשר הם מקבלים הבנה, תיווך וכלים מתאימים, החוזקות הרבות שלהם יכולות לבוא לידי ביטוי גם בעולם החברתי, והם יכולים לפתח קשרים משמעותיים, ביטחון עצמי ותחושת שייכות אמיתית.

אם הרגשתם שהמאמר הזה מתאר את מה שאתם או ילדכם חווים, ייתכן שטיפול קבוצתי יכול להיות הצעד הבא.

במרכז חברותא פועלות קבוצות טיפוליות לילדים, מתבגרים וצעירים, בהנחיית עובדות סוציאליות קליניות.

לכל פונה אנו מקיימים שיחת התאמה אישית, כדי להבין את הצרכים ולהתאים את הקבוצה המתאימה ביותר.

לשיחת התאמה ללא התחייבות

.