להקשיב לקצב החברתי: ביישנות, מופנמות או חרדה חברתית אצל ילדים ונוער?

כשאנחנו מתבוננים בילד/ה או במתבגר/ת שלנו מהצד, אנחנו פוגשים לעיתים קרובות את ה"שקט" שלהם.

לפעמים זהו שקט של נינוחות, של מישהו שטוב לו בעולמו הפנימי; ולפעמים זהו שקט שמעיד על רצון להיות חלק מהסביבה, אבל נתקל בהססנות או בקושי ליזום ולהשתלב.

כהורים, האתגר שלנו הוא לא "לדחוף" אותם להתחבר, אלא להבין את המניע הפנימי שלהם.

ככל שנדייק את הבנת הקצב החברתי שלהם, ונבין האם מדובר בנטייה טבעית או במצב של חרדה חברתית, כך נוכל להציע תמיכה שמתאימה למי שהם באמת.

בין סגנון אישי לאתגר חברתי

חשוב להבחין בין שלוש דרכים שונות שבהן ילדים ומתבגרים חווים את העולם החברתי.

ההבדלים ביניהן אינם תמיד נראים לעין, אך הם משמעותיים מאוד עבורם:

• מופנמות (העדפה אישית): ישנם כאלו ששואבים את האנרגיה שלהם מזמן איכות עם עצמם או ממפגשים אינטימיים ומצומצמים. עבורם, השקט הוא בחירה מודעת. הם בעלי כישורים חברתיים טובים, אך הם פשוט זקוקים ל"מרחב טעינה" פרטי.

• ביישנות (הססנות ראשונית): ביישנות היא חוויה של אי-נוחות מסוימת במצבים חדשים או מול אנשים לא מוכרים. הילד/ המתבגר הביישן מעוניין בקשר, אך הוא זקוק לזמן כדי "להפשיר". ברגע שהקרח נשבר והוא מרגיש בנוח, השקט מתחלף במעורבות ובביטחון.

• אתגר חברתי (חרדה חברתית): כאן מדובר במצב שבו החשש מביקורת או מהאופן שבו הם נתפסים בעיני אחרים הופך למחסום עקבי. במקרה זה, השקט אינו נובע מבחירה אלא מתחושת חוסר נוחות משמעותית, המאפיינת חרדה חברתית ומובילה לוויתור על חוויות חברתיות שהיו רוצים לקחת בהן חלק.

השלב הבא: מהתיכון אל החיים הבוגרים

גיל ההתבגרות הוא הגשר בין ה"חממה" המוכרת של בית הספר לבין העולם הגדול.

בתיכון, הסביבה בדרך כלל ידועה וקבועה. עם זאת, המעבר לצבא, לשירות הלאומי או לאקדמיה מביא איתו דרישות חברתיות חדשות.

אלו מסגרות המצפות למידה של יוזמה חברתית: היכולת לגשת לאדם חדש, להשתלב בצוות, להציג עמדה או לבקש עזרה.

חיזוק המיומנויות הללו בשלב זה מאפשר למתבגרים ולמתבגרות להתחיל את דרכם העצמאית בתחושת מסוגלות ונינוחות גבוהה יותר.

הקבוצה כמרחב תרגול וטיפול בחרדה חברתית אצל ילדים ונוער

אחת הדרכים היעילות ביותר לחיזוק הביטחון החברתי היא דרך עבודה קבוצתית.

הקבוצה היא למעשה "מעבדה חברתית" ידידותית, שבה מגלים דבר חשוב אחד: אנחנו לא לבד.

במסגרת המפגשים, המשתתפים והמשתתפות לומדים לזהות את אותן מחשבות מעכבות ("מה יחשבו עליי?") המאפיינות חרדה חברתית, ומקבלים כלים מעשיים להתמודד איתן.

הם מתרגלים מיומנויות יומיומיות - כמו איך ליזום שיחה קצרה, איך לעמוד על שלהם ואיך להרגיש בנוח בתוך קבוצה. כל זאת נעשה בקצב אישי, מתוך קבלה וכבוד לאופי הייחודי של כל אחד ואחת, ועם ליווי מקצועי שמעניק משוב בונה ומחזק.

נקודות להתבוננות בבית

אם אתם מתלבטים לגבי הקושי החברתי של ילדכם או ילדתכם, כדאי לשאול:

1. האם טוב להם בשקט שלהם, או שהם מבטאים תסכול על כך שקשה להם ליצור קשרים?

2. האם קיימת הימנעות ממצבים חברתיים שפעם הם נהנו מהם?

3. האם הם חוששים מהמעבר למסגרות הבאות בגלל הצד החברתי?

4. 
   

הבנה נכונה של המקום בו הם נמצאים היא הצעד הראשון.

המטרה היא תמיד לאפשר להם להיות מי שהם - בביטחון ובחופש בחירה.

במרכז "חברותא" פועלות קבוצות חברתיות-טיפוליות הנותנות מענה לקשיים של חרדה חברתית אצל ילדים ונוער ולצעירים (עד גיל 24).

אנו מזמינים אתכם ליצור קשר, להתייעץ ולבחון יחד כיצד נוכל לעזור לילדיכם למצוא את מקומם החברתי בביטחון.