לבנות ביטחון חברתי מחדש: כשהקושי הופך לזהות

לא תמיד זה סיפור גדול של חרם או השפלה.

לפעמים יש משהו אחר, שקט יותר: בדיחה שחוזרת על חשבונם, קבוצת וואטסאפ שנפתחת בלעדיהם, התעלמות קטנה בהפסקה, מבט מהצד שמתפרש כזלזול.

כל אחד מהרגעים האלה אולי חולף, אבל כשהם חוזרים שוב ושוב - הם לא באמת נעלמים, הם נשארים בפנים. ובאיזשהו שלב זה כבר לא רק משהו שקרה בכיתה, אלא משהו שהם מתחילים לחשוב על עצמם.

יש הורים שאומרים לנו: "הם לא מספרים כלום, אבל אני רואה שמשהו השתנה".

הם חוזרים הביתה קצת יותר שקטים, קצת יותר מכונסים, כאילו סוחבים איתם משהו פנימה שלא תמיד יש לו מילים.

בהתחלה הם עוד מנסים, עוד רוצים להיות חלק, אחר כך מתחילים להיזהר, בודקים מי הסתכל, מי לחש, מי לא ענה להודעה. המוח, שמנסה להגן, מקצר תהליכים: אם לא ענו לי - כנראה שלא רוצים אותי.

וכשהמחשבה הזו חוזרת שוב ושוב, היא כבר לא מרגישה כמו השערה. היא מרגישה כמו אמת.

ולאט לאט מגיע הצמצום. פחות יוזמה, פחות דיבור, לפעמים ויתור מראש כדי לא להיפגע שוב.

והדבר הכי עדין שקורה הוא שהקושי החברתי מפסיק להיות חוויה חיצונית והופך לחלק מהזהות, לא משהו שקורה להם, אלא משהו שהם.

לא כל מי שמגיע לקבוצת מיומנויות חברתיות לילדים ונוער בחברותא נמצא במצוקה חברתית קשה. לפעמים אין אירוע קיצוני ואין "בעיה גדולה" שאפשר להצביע עליה, יש פשוט ביטחון שנשחק עם הזמן, יש רגישות שהפכה לדריכות, יש ילד או ילדה שהתחילו להאמין שהם קצת פחות מתאימים, קצת פחות רצויים.

גם זה מקום ראוי להתייחסות, וכאן נכנס התהליך הקבוצתי.

בקבוצה יציבה קורה משהו אחר, לא שינוי חד ולא הבטחה גדולה, אלא רצף של חוויות חדשות כשהמטרה היא לבנות ביטחון חברתי מחדש.

חיזוק ביטחון חברתי לילדים ונוער: מהשחיקה ועד לצמיחה

בהתחלה ישיבה בקצה המעגל, מעט מילים והרבה זהירות, בדיקה אם באמת בטוח כאן ואז מגיע רגע קטן - משפט שנאמר בקול מעט יותר יציב, בדיחה שמקבלת חיוך בחזרה, מישהו שפונה ומקשיב.

מבחוץ זה כמעט לא מורגש אבל מבפנים זה משהו משמעותי.

כי מה שבונה מחדש ביטחון אחרי שנים של שחיקה הוא לא הסבר, אלא חוויה ועוד חוויה ועוד אחת.

חוויה של קשר חיובי. חוויה של מישהו שרואה ומקבל. חוויה של מקום שלא נסגר כשהם שותקים. חוויה של שייכות גם כשקצת קשה.

לאט לאט מצטברות חוויות שבהן הם מרגישים רצויים, משמעותיים, חלק.

דרך אינטראקציות אמיתיות שחוזרות שוב ושוב וכשהחוויה משתנה, גם הסיפור הפנימי מתחיל להתרחב.

בהדרגה מתגלה שאפשר להישאר גם כשקצת לא נוח, שלא כל שקט הוא דחייה ושאפשר לפרש סיטואציה בעוד דרך. ומתגלה גם משהו נוסף - שהם לא רק הילדים שקשה להם חברתית. יש בהם הומור, רגישות ועומק.

וכשהם חווים שוב ושוב שמקשיבים להם ושיש להם מקום, הביטחון והדימוי העצמי מתחילים להיבנות מחדש, בצורה שקטה ויציבה יותר.

הזהירות לא נעלמת לגמרי, אבל היא מתרככת ובמקום דריכות מתמדת נכנס יותר אמון. 

אנחנו כאן כדי לעזור לילד שלכם לכתוב סיפור פנימי חדש. מוזמנים ליצור איתנו קשר לשיחת ייעוץ ראשונית