חרם חברתי - איך לזהות ומה עושים כשהילד מוחרם?

חרם חברתי

"אני לא יודעת מה קרה, אבל פתאום אף אחד לא מתקשר אליה"

"הוא חוזר מבית הספר ונסגר בחדר"

"הילדים בכיתה הפסיקו לדבר איתו"

אחת החוויות הקשות ביותר עבור הורה היא לגלות שהילד שלו סובל מחרם חברתי.

מעבר לכאב ולחוסר האונים, הורים רבים אינם בטוחים מה באמת קורה.

האם מדובר בריב חולף? האם זו תקופה שתעבור מעצמה? האם הילד מפרש נכון את המצב?

כאשר חרם חברתי אינו מטופל בזמן, הוא עלול לפגוע בביטחון העצמי, בתחושת השייכות, במצב הרוח, בתפקוד הלימודי ובאמון של הילד בעצמו ובאחרים.

הבשורה החשובה היא שחרם אינו גזירת גורל.

ככל שהמבוגרים המשמעותיים בחיי הילד מזהים את המצב מוקדם ופועלים בצורה נכונה, כך גדלים הסיכויים לעצור את הפגיעה ולסייע לילד לחזור לתחושת שייכות וביטחון.

מהו חרם חברתי?

חרם חברתי הוא מצב שבו ילד או ילדה מורחקים מקבוצה באופן מכוון ומתמשך.

ההרחקה יכולה להתבטא בדרכים שונות:

• התעלמות מהילד.

• הימנעות מדיבור איתו.

• אי הזמנתו למפגשים חברתיים.

• הדרתו ממשחקים או פעילויות.

• הפצת שמועות.

• לעג, השפלות או הצקות.

• נידוי מקבוצות חברתיות או קבוצות וואטסאפ.

כאשר רוב ילדי הכיתה משתפים פעולה עם ההרחקה, באופן פעיל או פסיבי, מדובר לעיתים בחרם כיתתי.

חשוב להבין כי חרם הוא תופעה קבוצתית. בדרך כלל לא מדובר בילד אחד שפוגע בילד אחר, אלא במערכת חברתית שבה ילדים רבים משתתפים, גם אם חלקם עושים זאת מתוך פחד, לחץ חברתי או רצון להימנע מפגיעה במעמדם שלהם.

מהו חרם שקט?

לא כל חרם נראה לעין.

לעיתים אין קללות, איומים או אלימות. דווקא במקרים רבים החרם מתנהל בשקט.

הילד אינו מוזמן. לא פונים אליו. לא יושבים לידו. לא משתפים אותו. לא יוצרים איתו קשר אחר הצהריים.

מבחוץ נדמה שלא קורה דבר, אך עבור הילד החוויה ברורה וכואבת מאוד.

במקרים רבים דווקא חרם שקט קשה יותר לזיהוי ולכן הוא עלול להימשך זמן רב לפני שהמבוגרים מבחינים בו.

חרם חברתי בעידן הדיגיטלי

כיום חרם אינו מתרחש רק בבית הספר.

הוא עלול להופיע גם בקבוצות וואטסאפ, ברשתות החברתיות, במשחקי מחשב ובקבוצות מקוונות.

ילדים עשויים להיות מוצאים מקבוצה, להתעלם מהודעותיהם, להפיץ עליהם שמועות או ללעוג להם ברשת.

מכיוון שהמרחב הדיגיטלי מלווה את הילדים גם אחרי שעות הלימודים, הפגיעה עלולה להימשך לאורך כל שעות היום ולהגביר את תחושת הבדידות וחוסר האונים.

האם כל דחייה חברתית היא חרם?

לא.

חשוב להבחין בין חרם חברתי לבין מצבים חברתיים אחרים.

ריב בין שני חברים אינו חרם.

קונפליקט זמני בין ילדים אינו חרם.

גם מצב שבו לילד יש קושי חברתי או מעט חברים אינו בהכרח חרם.

חרם מתאפיין בהרחקה מכוונת ומתמשכת של ילד על ידי קבוצה של ילדים.

ההבחנה חשובה משום שהדרך להתמודד עם חרם שונה מהדרך להתמודד עם קשיים חברתיים אחרים.

מי עלול להיות מטרה לחרם חברתי?

חרם יכול לקרות כמעט לכל ילד.

לעיתים קיימת מקריות בבחירת הילד המוחרם, אך ישנם גורמים שעשויים להגביר את הפגיעות:

• מספר מצומצם של חברים עוד לפני החרם.

• קושי בהבנת סיטואציות חברתיות.

• ביישנות או חוסר ביטחון.

• שונות במראה החיצוני.

• תחומי עניין ייחודיים.

• קושי להשתלב חברתית.

• לעיתים דווקא הצלחה, כישרון או פופולריות שמעוררים קנאה ותחרות.

חשוב לזכור: העובדה שילד חווה חרם אינה אומרת שיש בו פגם או שמשהו לא בסדר אצלו.

סימנים שעשויים להעיד על חרם חברתי

לא כל ילד יספר להוריו שהוא מוחרם.

יש ילדים שמתביישים, חוששים או מנסים להסתיר את הכאב.

לכן חשוב לשים לב לסימנים אפשריים:

• ירידה במצב הרוח.

• עצבנות או התפרצויות זעם.

• הסתגרות והימנעות משיחות.

• ירידה בביטחון העצמי.

• חוסר רצון ללכת לבית הספר.

• תלונות על כאבי בטן או כאבי ראש ללא סיבה רפואית ברורה.

• ירידה בהישגים הלימודיים.

• פחות מפגשים חברתיים אחר הצהריים.

• תחושת בדידות.

• בכי או מצוקה סביב נושאים חברתיים.

ככל שהשינוי בהתנהגות חד יותר, כך חשוב לברר מה עומד מאחוריו.

מה עושים כשהילד מספר שהוא מוחרם?

התגובה הראשונית של ההורה חשובה מאוד.

באופן טבעי, רוב ההורים חווים כעס, כאב, דאגה ולעיתים גם רצון מיידי "לתקן" את המצב.

נסו קודם כל לעצור, להקשיב ולהבין.

הילד זקוק לפני הכל להורה רגוע, יציב ומכיל.

אפשר לומר:

"אני שמח שסיפרת לי."

"אני מבין כמה זה כואב."

"אנחנו נעבור את זה יחד."

חשוב להעביר לילד מסר ברור שהוא אינו לבד.

מה כדאי לעשות?

1- ליידע את הצוות החינוכי

אין להמתין שבועות בתקווה שהמצב יחלוף מעצמו.

במקרים של חרם חשוב לערב את המחנכת, היועצת או אנשי הצוות הרלוונטיים מוקדם ככל האפשר.

2- לשמור על קשר רציף עם הילד

להקשיב, להתעניין ולהישאר מעורבים מבלי לחקור או ללחוץ.

המטרה היא לאסוף מידע, להבין את המצב ולתת לילד תחושת ביטחון.

3- לחזק מקורות שייכות נוספים

בתקופת החרם חשוב במיוחד לאפשר לילד לחוות הצלחה ושייכות במקומות נוספים:

• חוגים.

• תנועות נוער.

• משפחה מורחבת.

• חברים ממסגרות אחרות.

4- לחזק את תחושת הערך העצמי

חרם פוגע לעיתים קרובות באופן שבו הילד תופס את עצמו.

לכן חשוב להזכיר לו את הכוחות, היכולות והאיכויות שלו שאינם קשורים למצב החברתי בכיתה.

5- לשתף פעולה עם בית הספר

התמודדות יעילה עם חרם דורשת בדרך כלל שיתוף פעולה בין ההורים לבין הצוות החינוכי.

ככל שהמבוגרים פועלים יחד, גדל הסיכוי להביא לשינוי משמעותי.

מה לא כדאי לעשות במקרה של חרם?

1- לא לפעול מתוך כעס

גם אם אתם כועסים מאוד, חשוב להימנע מתגובות אימפולסיביות.

2- לא להתעמת ישירות עם הילדים המחרימים

התערבות ישירה מול הילדים האחרים עלולה לעיתים להחמיר את המצב.

3- לא לכתוב הודעות כועסות בקבוצות הורים

תגובות מהירות מתוך סערת רגשות אינן בדרך כלל הדרך היעילה ביותר להתמודד עם חרם.

4- לא להעביר לילד מסר של רחמים

אמפתיה חשובה מאוד.

רחמים עלולים לחזק תחושת חולשה וחוסר אונים.

המטרה היא להעביר מסר של אמונה ביכולת של הילד להתמודד ולצאת מהמשבר.

האם החרם יימשך לנצח?

אחת המחשבות הקשות ביותר של ילדים בזמן חרם היא שהמצב לעולם לא ישתנה.

למרות שהחוויה מרגישה אינסופית, חרם אינו חייב להימשך.

במקרים רבים ניתן להביא לשינוי משמעותי ואף לעצירה מלאה של התופעה כאשר המבוגרים מתערבים בזמן ופועלים בצורה נכונה.

המסר שחשוב להעביר לילד הוא:

"מה שקורה עכשיו אינו מגדיר אותך, והוא לא יימשך לנצח."

ואחרי שהחרם מסתיים?

גם לאחר שהחרם מסתיים, לעיתים נשארות פגיעות בביטחון העצמי, בתחושת השייכות ובאמון החברתי.

יש ילדים שזקוקים לזמן כדי להרגיש בטוחים שוב בתוך קבוצה.

במקרים מסוימים כדאי לשקול סיוע מקצועי שיסייע לילד לעבד את החוויה, לחזק את תחושת הערך העצמי ולפתח ביטחון בקשרים חברתיים.

כיצד טיפול קבוצתי יכול לעזור?

קבוצה טיפולית מאפשרת לילדים להתנסות בקשרים חברתיים בתוך סביבה בטוחה, מקצועית ומכילה.

הקבוצה מאפשרת:

• חיזוק הביטחון העצמי.

• פיתוח מיומנויות חברתיות.

• יצירת תחושת שייכות.

• התנסות בקשרים חברתיים חיוביים.

• עיבוד חוויות של דחייה, בדידות או חרם.

עבור ילדים רבים, עצם ההבנה שהם אינם היחידים שהתמודדו עם קושי חברתי יוצרת תחושת הקלה משמעותית.

לסיכום

חרם חברתי הוא אחת החוויות הכואבות ביותר שילד עלול לחוות. הוא פוגע בתחושת השייכות, בביטחון העצמי וביכולת של הילד להרגיש בטוח בתוך הקבוצה.

יחד עם זאת, חרם אינו חייב להגדיר את עתידו של הילד.

כאשר ההורים, בית הספר ואנשי המקצוע פועלים יחד, ניתן לעצור את הפגיעה, לחזק את הילד ולעזור לו לחזור למסלול של קשרים חברתיים בריאים, ביטחון עצמי ותחושת שייכות.

אם הרגשתם שהמאמר הזה מתאר את מה שאתם או ילדכם חווים, ייתכן שטיפול קבוצתי יכול להיות הצעד הבא.

במרכז חברותא פועלות קבוצות טיפוליות לילדים, מתבגרים וצעירים, בהנחיית עובדות סוציאליות קליניות.

לכל פונה אנו מקיימים שיחת התאמה אישית, כדי להבין את הצרכים ולהתאים את הקבוצה המתאימה ביותר.

לשיחת התאמה ללא התחייבות

קראו עוד על הצורה השקטה של חרם

.

---

#חרם_חברתי #טיפול_קבוצתי