.png)
תקופת הקורונה מאתגרת מאוד את כולנו, ההורים והילדים. ימים אינטנסיביים של הורות 24/7. הילדים בבית, הזומים ברקע, יחד עם עבודה מהבית, המון עומס, שינויים וחוסר וודאות. השגרה של הקורונה עלולה להדגיש את תחושת הבדידות והבעיות החברתיות לילדים עם קשיים במיומנויות חברתיות.
איך בכל זאת אפשר לחזק כישורים וקשרים חברתיים, גם בעידן של ריחוק חברתי?
ילדים שסובלים מקשיים חברתיים, לכאורה "פורחים" בקורונה. דווקא עכשיו יש להם לגיטימציה להתרחק. כולנו הרי, נדרשים לא להתקהל, להימנע ממפגשים ומאינטראקציות חברתיות. הבידוד אמנם נחוץ, אך לא הבדידות!
אז איך נעודד את הילדים ליצור קשרים חברתיים, כשקשה יותר להיפגש?
#1 הורים קחו נשימה לפני שתרגיעו את הילדים
הורים, תעטו תחילה את מסכת החמצן שלכם, ורק אחר כך עזרו לאלו שזקוקים לעזרה היושבים לידכם. בדיוק כפי שמנחים בסרטוני הבטיחות במטוסים (מי זוכר). אמא אבא, אנחנו מקור החוסן והכוח של המשפחה והילדים. חשוב שאנחנו נהיה חזקים ורגועים, כדי שיהיו לנו את הכוחות והסבלנות לתמוך בילדים. לפני שנרוץ לעזור לילדים, חשוב שנעצור רגע, נשתה קפה, ננשום ונעשה משהו שטוב לעצמנו. ילדים לא נרגעים כשההורים נרגנים ולא רגועים.
#2 עודדו את הילדים לעשות חברים גם באונליין
התקופה הזו של הקורונה והמסכים, לא עוזרת לילדים שחוששים מליזום קשרים חברתיים. באופן טבעי ככול שאנחנו נמנעים ממשהו, כך עולה הפחד לחזור ולעשות אותו. כך זה גם לגבי חברים, אם הילדים לא יתאמנו ביצירת קשרים, הפחד שיענו בשלילה רק יגבר. התפקיד שלנו כהורים לעודד את הילדים ליצור קשר אפילו עם חבר אחד, בן דוד, שכן או חבר מהחוגים. תרגול של הצלחות מחזיר את הביטחון ומפחית את ההימנעות. הילדים לומדים שגם אם סרבו לה השמים לא נפלו ואפשר לנסות שוב במועד אחר.
#3 אל תיבהלו מהמריבות המשפחתיות, נצלו אותן ללמידה
כשכולם בבית ימים שלמים, טבעי שיהיו מריבות – בין האחים, בין ההורים ולפעמים גם בין ההורים לילדים. זכרו, המריבות והקונפליקטים הם הזדמנות ללמד את הילדים על דחיית סיפוקים, גמישות מחשבתית, ויתור ואמפתיה. הזמן המתאים לעיבוד של המריבה הוא דווקא כשהצדדים נרגעים. הכו בברזל בעודו קר - זה הזמן שיותר אפקטיבי להתבונן במריבה. שבו ברוגע, בלי אשמים וחזקו התנהגויות, מתחשבות ורגשות של הילדים.
#4 התערבו עד כמה שפחות במריבות בין האחים
נסו עד כמה שניתן לא להתערב במריבות בין האחים. דרך המריבות הילדים לומדים לפתור קונפליקטים. המשפחה זהו הארגון הראשון שדרכו הילדים וכולנו למדנו כישורים חברתיים. ככול שאנחנו כהורים נתערב ונפסוק - מי אשם ומי התחיל, הילדים לא ילמדו ויסות רגשי וניהול וויכוחים, אלא רק יגבירו את התלות בהורים. במצבים שהילדים באים ואומרים היא או הוא עשה לי, לקח לי וכד' נסו להחזיר את התלונה לילדים, תסמכו עליהם שיסתדרו בעצמם.
#5 אל תחששו ממשעמם לי, זו דרך לעצמאות
בקורונה אנחנו שעות בבית עם הילדים. הנטייה הטבעית שלנו כהורים, כדי שיהיה לנו שקט וודאות - שהילדים יהיו עסוקים, שיהיה להם סדר יום ותוכניות עם פעילויות לכל היום. הורים רבים כל כך חוששים ממשעמם לי, שהם הופכים להיות ג'ימבורי של פעילויות וחוויות לילדים. ההמלצה שלנו - לא להיבהל כשהילדים אומרים שוב ושוב "משעמם לי" ובפרט כשמציעים להם עוד ועוד פעילויות מעניינות. דרך המשעמם לי נוצר ריק, שאם כל פעם נמלא את הוואקום, הילדים לא יזמו פעילויות ולא יצרו רעיונות לעיסוק באופן עצמאי.
#6 - תבחרו היטב את המלחמות שלכם עם הילדים
אנחנו ימים שלמים בבית עם הילדים, עם העבודה ועם השיגרונה. זהו מצב מאוד מאתגר, שהמחיר של להצליח בכל כמעט לא משתלם ולא אפשרי. בקורונה הגיע הזמן קצת להרפות וליישם את אחד העקרונות של אמא טובה דיה ((Good enough mother או הורות טובה דיה. תבחרו 4-5 עקרונות חינוכיים שחשובים לכם במיוחד ותתמקדו רק בהם, לכל השאר תניחו כרגע.
#7 - תנשמו, תרקדו, תצחקו ותתאהבו (:
אין ספק שהתקופה הזו מאתגרת, שוחקת ומלאה באי וודאות. הקושי והעומס האובייקטיביים מושכים למטה אותנו ההורים ואת הילדים. לפחות פעם ביום תעצרו רגע: תתחבקו, תשתטו, תקפצו, תרקדו, תקראו ספר, תעשו כיף והעיקר תצאו מהשגרה. קחו פסק זמן, תמלאו את המצברים, ותנו מרחב לכל ילדה וילד וגם לכם. תנו לילדים דוגמה לחמלה ולקבלה עצמית, אל תוותרו לעצמכם על עצמכם.
> השורה התחתונה – קצת שחוק אבל, אפשר להפיק מהלימון לימונדה. גם בסגר, בבידוד ובריחוק החברתי אפשר לנצל את הזמן ללמידה חברתית ולהקניית כלים למיומנויות חברתיות. גם ממשעמם לי וגם ממריבות אפשר להרוויח תרגול רגשי וחברתי.