קבוצות חברתיות לצעירים על הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוה ועם קשיים חברתיים

עודכן: 21 באוק׳

כשהוא הגיע לקבוצה בפעם הראשונה, אורי (שם בדוי), בן 21, התיישב בצד.
הוא הקפיד לא להסתכל על אף אחד יותר מדי זמן, הידיים בכיסים.
אחרי כמה דקות של שקט, כשהמטפלת ניגשה אליו, הוא אמר לה משפט אחד:
"אני פשוט לא יודע איך מתחילים שיחה".
אורי הוא דוגמה לצעירים וצעירות שמגיעים לקבוצות הבוגרים של חברותא. צעירים שרוצים קשרים חברתיים, אבל מתקשים ליזום שיחה, להצטרף לקבוצה או להבין איך הופכים היכרות לחברות.
אצל חלקם הקושי מלווה אותם עוד מילדות. אצל אחרים הוא הופך משמעותי במיוחד אחרי התיכון, כשהמסגרות החברתיות המוכרות משתנות, והצורך ליצור קשרים חדשים נעשה גדול יותר.
למי מתאימות הקבוצות?
במרכז חברותא פועלות קבוצות טיפוליות לצעירים בגילאי 18-24. לצד הקבוצות החברתיות-טיפוליות הכלליות, פועלות קבוצות שבהן רוב המשתתפים הם צעירים על הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוה, או צעירים שמתמודדים עם קשיים משמעותיים ביוזמה חברתית ובהבנת מצבים חברתיים.
לא כל המשתתפים בקבוצות אלה מאובחנים על הרצף. המכנה המשותף הוא הרצון בקשר לצד הקושי ליצור אותו ולפתח אותו.
בין הקשיים שעימם מתמודדים הצעירים שמגיעים אלינו:
קושי ליזום שיחה או להצטרף לאינטראקציה חברתית.
קושי להבין מצבים חברתיים, רמזים ותגובות של אחרים.
הימנעות ממפגשים חברתיים ונטייה להישאר בצד.
קושי ליצור קשרים קרובים ולשמור עליהם לאורך זמן.
חרדה חברתית או ביישנות שמקשות על יצירת קשר.
קושי להשתלב במסגרות לימודים, עבודה, צבא או שירות לאומי.
בשיחת ההתאמה בודקים יחד איזו קבוצה מתאימה יותר, בהתאם לצרכים של המשתתף ולהרכב הקבוצה.
הקבוצות בהנחיית רינת אריאלי דנן
רינת אריאלי דנן היא עובדת סוציאלית בעלת תואר שני ויותר מ-25 שנות ניסיון מקצועי, עם התמחות בקשיים בתחום התקשורת.
בקבוצות שהיא מנחה העבודה משלבת התייחסות לקשיים החברתיים והרגשיים של המשתתפים עם תרגול מעשי של מצבים מחיי היומיום.
המטפלת עוזרת למשתתפים להבין מה קורה להם בתוך שיחה חברתית, לזהות מצבים שבהם הם נמנעים או מתקשים להגיב, ולבחון דרכים נוספות להתמודד.
הקבוצה מאפשרת להתנסות בקשר עם אחרים, לקבל משוב ולתרגל מיומנויות חברתיות בתוך סביבה טיפולית קבועה ומותאמת.
איך נראה מפגש בקבוצה?
הקבוצות נפגשות אחת לשבוע. מפגש טיפוסי מתחיל בדרך כלל בשיחה ובשיתוף מחיי היומיום של המשתתפים: מה קרה השבוע, איפה היה קל ואיפה היה קשה.
אורי, למשל, סיפר באחד המפגשים שהיה בתור בסופר ועמד ליד מישהו שלמד איתו בעבר.
"הוא חייך אליי, חשבתי לענות, אבל קפאתי".
ביחד עם המטפלת והקבוצה, אורי למד לזהות את המחשבות שקדמו להימנעות ותרגל תגובות אפשריות לפעם הבאה.
עצם האפשרות לומר את המשפטים בקול, להתנסות בתגובות שונות ולקבל משוב בתוך הקבוצה היא חלק משמעותי מהתהליך.
אבל העבודה אינה מסתכמת בשיחה על מה שקרה מחוץ לקבוצה.
גם מה שקורה בין המשתתפים בזמן המפגש הופך להזדמנות ללמידה: מי מתקשה להיכנס לשיחה? מי חושש להביע דעה? איך מתמודדים כשמישהו לא מסכים איתנו? ומה קורה כשמנסים ליצור קשר ולא מקבלים את התגובה שציפינו לה?
כך הקבוצה הופכת למרחב שבו אפשר להתנסות, לטעות, להבין מה קרה ולנסות שוב.
איך עובדים על מיומנויות חברתיות?
העבודה בקבוצה משלבת כלים מהגישה הקוגניטיבית-התנהגותית (CBT), ויסות רגשי ופיזי, הכוונה תפקודית לחיי היומיום ועבודה רגשית.
הדגש הוא על:
התייחסות למצבים חברתיים אמיתיים מחיי היומיום.
זיהוי דפוסים של הימנעות, ניתוק או הצפה.
הבנת מצבים חברתיים ונקודות מבט שונות.
הרחבת טווח התגובות האפשריות.
תרגול יוזמה חברתית, הקשבה, העמקת שיחה ושמירה על גבולות.
חיזוק הביטחון העצמי ותחושת המסוגלות החברתית.
המטפלות מתערבות גם בזמן אמת, כאשר מתעורר קושי בתוך הקבוצה.
למשל: "מה גרם לך לשתוק דווקא עכשיו?", "איך היית יכול לענות בצורה שמתאימה לך?", "מה אפשר לשאול כדי להמשיך את השיחה?"
המטרה אינה ללמד את כולם להתנהג באותה צורה, אלא לעזור לכל צעיר להבין טוב יותר את עצמו ואת האחרים, ולהרחיב את האפשרויות שלו ליצירת קשר.
מעבר למיומנויות חברתיות - גם השתלבות בחיים הבוגרים
יש צעירים שהקושי החברתי משפיע אצלם גם על לימודים ועבודה. הם נמנעים ממסגרות חדשות, או מרגישים שבני גילם מתקדמים והם נשארים במקום.
לכן העבודה בקבוצה עוסקת גם בעצמאות, בהתמדה, בהתמודדות עם שינויים ובבניית כיוון אישי.
לפעמים הצעד המשמעותי הוא ליזום שיחה. לפעמים להגיע למפגש חברתי. ולפעמים להתחיל לחשוב על לימודים, עבודה או מסגרת חדשה.
למה דווקא מרכז חברותא?
מרכז חברותא בכפר סבא פועל משנת 2006 ומתמחה בטיפול רגשי קבוצתי ובפיתוח מיומנויות חברתיות לילדים, מתבגרים וצעירים.
הקבוצות נשענות על ניסיון מקצועי רב, צוות מטפלות ותיק ויציב, וגישה שמשלבת עבודה רגשית עם תרגול מעשי של מיומנויות חברתיות.
עבור צעירים כמו אורי, הקבוצה היא לא "עוד מקום טיפול". היא מרחב קבוע שבו אפשר לחוות שייכות, להתנסות בקשרים, לבנות ביטחון ולמצוא בהדרגה את הדרך האישית להיות יותר בקשר עם אחרים.
.



