יצירת חברים חדשים אחרי התיכון - למה זה כל כך קשה?
- מרכז חברותא
- לפני 18 שעות
- זמן קריאה 3 דקות
אם סיימת תיכון, השתחררת מהצבא או התחלת לימודים, ופתאום אתה מרגיש שהרבה יותר קשה ליצור חברים חדשים - אתה ממש לא היחיד.
צעירים רבים מחפשים תשובות לשאלות כמו "איך להכיר חברים חדשים?", "למה אין לי חברים בגיל 20?" או "למה כל כך קשה להתחבר לאנשים חדשים?". לעיתים קרובות הם מגלים שהקושי הזה נפוץ הרבה יותר ממה שנדמה.
רבים מהצעירים שמגיעים אלינו מספרים שהם לא ציפו לזה. בתיכון היו חברים מסביבם כמעט בלי מאמץ. תמיד היה עם מי לשבת, עם מי לדבר ועם מי להעביר את היום.
ואז משהו השתנה.
יש צעירים שמתארים מצב מבלבל: הם מוקפים באנשים במהלך היום - בלימודים, בצבא, בעבודה או באוניברסיטה - אבל עדיין מרגישים לבד. יש עם מי להחליף כמה מילים, אבל אין למי להתקשר כשבאמת רוצים לשתף משהו. יש היכרויות, אבל חסרים קשרים שמרגישים קרובים ומשמעותיים.
עבור רבים, יצירת חברים חדשים בגיל הזה מרגישה הרבה יותר מורכבת ממה שחשבו.
כשהמסגרות מתפרקות
בתיכון אנחנו פוגשים את אותם אנשים כמעט בכל יום.
גם מי שלא יוזם במיוחד נמצא בתוך מסגרת שיוצרת שוב ושוב הזדמנויות לקשר.
אחרי התיכון, ואצל רבים גם אחרי השחרור מהצבא, החיים מתחילים להתפצל.
חברים עוברים למקומות שונים, מתחילים לימודים, עבודה, טיול גדול או זוגיות. המעגל המשותף שהחזיק את כולם יחד כבר לא קיים.
ופתאום צריך לעשות משהו שלא תמיד למדנו איך לעשות:
ליצור קשרים חדשים מאפס.
למה יצירת חברים חדשים מרגישה קשה יותר בגיל הזה?
ילדים יכולים לגשת למישהו בגן המשחקים ולשאול:
"בא לך לשחק?"
אצל מבוגרים זה בדרך כלל לא עובד כך.
ככל שאנחנו גדלים, אנחנו הופכים מודעים יותר לעצמנו ולמה שאחרים עשויים לחשוב עלינו.
מחשבות כמו:
"מה אם אני אפריע?"
"מה אם הוא לא מעוניין?"
"מה אם אני אצא מוזר?"
"מה אם לכולם כבר יש את החבורה שלהם?"
מופיעות אצל הרבה יותר אנשים ממה שנהוג לחשוב.
וכשהחשש מדחייה גדל, רבים מוצאים את עצמם מחכים שהקשרים יקרו מעצמם.
לרוב הם לא.
חברויות נבנות לאט יותר ממה שנדמה לנו
אחת האכזבות הנפוצות היא המחשבה שאם הייתה שיחה טובה - אמורה להיווצר חברות.
אבל רוב החברויות לא נוצרות ברגע אחד.
הן נבנות דרך מפגשים חוזרים.
עוד שיחה במסדרון.
עוד מפגש בלימודים.
עוד הודעה.
עוד חוויה משותפת.
לאט לאט נוצרת היכרות, ואז אמון, ואז קרבה.
זו גם הסיבה שיצירת חברים חדשים מתרחשת לעיתים קרובות דווקא במסגרות קבועות - לימודים, התנדבות, חוג, קבוצה, מקום עבודה או כל מסגרת שבה פוגשים שוב ושוב את אותם האנשים לאורך זמן.
לפעמים כולם נראים מחוברים - ורק אני נשארתי מאחור
אחת התחושות הקשות ביותר בגיל הזה היא ההרגשה שכולם כבר הסתדרו.
שלכולם יש חברים.
שלכולם יש חבורה.
שלכולם יש מקום.
אבל המציאות מורכבת הרבה יותר.
במרכז חברותא אנחנו פוגשים לא מעט צעירים שמרגישים שהם היחידים שמתמודדים עם בדידות או קושי חברתי. בפועל, רבים מהצעירים שנראים מבחוץ מוקפים באנשים, מתמודדים בעצמם עם תחושת בדידות, חוסר שייכות או קושי ליצור קשרים קרובים ומשמעותיים.
הפער בין איך שהחיים נראים מבחוץ לבין איך שהם מרגישים מבפנים יכול להיות גדול מאוד.
אצל חלק מהצעירים הקושי עמוק יותר
לפעמים הבעיה אינה רק מחסור בהזדמנויות להכיר אנשים.
יש צעירים שיודעים כמה הם רוצים קשרים חברתיים, אבל מתקשים להבין איך להגיע אליהם.
איך להצטרף לשיחה.
איך להתקרב לאנשים.
איך להתמודד עם מבוכה.
איך להמשיך קשר מעבר להיכרות הראשונית.
איך לא להתרחק אחרי דחייה או אכזבה.
לעיתים מדובר בחוסר ביטחון, לעיתים בחרדה חברתית, ולעיתים בחוויות עבר שהשאירו את התחושה שעדיף לא לנסות בכלל.
במצבים כאלה, הרצון לחברים קיים - אבל הדרך לשם מרגישה לא ברורה.
החדשות הטובות: אפשר ללמוד את זה
אנחנו נוטים לחשוב שחברות היא משהו שפשוט קורה או לא קורה.
אבל בפועל, יצירת חברים חדשים נשענת על מגוון מיומנויות שאפשר לפתח לאורך החיים.
היכולת ליזום, להתקרב, להתמודד עם חוסר ודאות, לבנות אמון ולהרגיש בנוח בתוך קשר אינה תכונה מולדת שיש או אין.
אלו יכולות שניתן לחזק באמצעות התנסות, תרגול ולמידה.
לסיכום
אם קשה לך ליצור חברים חדשים אחרי התיכון או אחרי השחרור מהצבא, זה לא אומר שמשהו לא בסדר בך.
החיים פשוט נראים אחרת ממה שהיו כשהיית מוקף באופן טבעי באותם אנשים בכל יום.
אבל בדידות אינה גזירת גורל.
קשרים חברתיים נוצרים דרך צעדים קטנים, מפגשים חוזרים, סבלנות ונכונות להישאר בתהליך גם כשהוא לא קורה מיד.
ולפעמים, דווקא כשהקשרים החברתיים לא נוצרים בקלות, תרגול בתוך קבוצה יכול להיות המקום שבו הדברים מתחילים להשתנות.
במרכז חברותא אנחנו פוגשים צעירים רבים שמגיעים עם התחושה שהם "פשוט לא טובים בזה". אבל לא פעם, כשהם מקבלים הזדמנות להתנסות, להכיר אנשים חדשים ולתרגל קשרים בתוך סביבה בטוחה ומכילה, הם מגלים שהקושי החברתי אינו מי שהם - אלא מיומנות שאפשר לחזק.
כי חברויות לא לומדים רק דרך קריאה עליהן - אלא דרך התנסות אמיתית עם אנשים.
