.png)
"לילדה שלי יש חברות אבל היא נעלבת מהן לעתים קרובות"
"לילד שלי יש חברים אבל הוא מאוד שתלטן ולא מספיק אמפתי"
"אני לא בטוח/ה שהוא צריך קבוצה למיומנויות חברתיות כי בסה"כ הוא לא בודד והמצב החברתי שלו די בסדר"
מכירים את המקרים האלה בהם הילד לא בודד אבל כן נתקל לעתים קרובות במצבים חברתיים מתסכלים או בקושי רגשי מול חברים?
איך נדע מתי ואם יש צורך בקבוצה למיומנויות חברתיות?
אצל הרבה ילדים ישנם דפוסים חברתיים לא יעילים שחוזרים על עצמם שוב ושוב ושאותם הם מתקשים לשנות.
יש למשל את הילד שתמיד חייב להחליט על כל משחק, מתקשה להתגמש ולהתפשר.
יש את הילדה שנמנעת ממצבים חברתיים חדשים בגלל חרדה וביישנות.
ועוד ועוד...
המשותף לכולם הוא סיטואציה חברתית או רגשית שחוזרת על עצמה, הילד מגיב אליה בכל פעם באותו דפוס לא יעיל אשר אינו תורם לו אבל הוא לא מצליח לשנות אותו כי חסרים לו כלים / מודעות כיצד לעשות זאת.
במקרים כאלה אנו מאמינות שקבוצה למיומנויות חברתיות היא הכלי הטיפולי הכי יעיל.
כמו כן אנו מאמינות שלא צריך להגיע לקושי חברתי קיצוני (כמו חרם או בידוד חברתי) כדי להפיק, לקבל כלים ולחזק יכולות חברתיות.
לתפיסתנו דווקא ככל שמקדימים "תרופה למכה", הטיפול יהיה יעיל וקצר יותר.
דווקא בילדות יש לנו הזדמנות לשנות דפוסים ביתר קלות מפני שהדפוסים עוד לא התקבעו.
הילד עוד לא גיבש על עצמו תפיסות שליליות והחברה עדין לא הדביקה לו תווית שלילית.
ומה קורה בפועל בקבוצה למיומנויות חברתיות?
לילדים ישנה הזדמנות לבחון את דפוס מערכות היחסים שלהם, דפוסי ההתנהגות והחשיבה המאפיינים אותם, אשר חלקם עוזרים ותורמים להם וחלקם מרחיקים ופוגעים בהם.
בטיפול קבוצתי המשוב על התנהגותם של הילדים הוא מידי והם מתנסים בתרגול התנהגויות חדשות ומיומנויות חברתיות חדשות בזמן אמת, דבר שמעצים את הלמידה ואת תהליך ההפנמה.
הסיטואציות שנוצרות בזמן אמת מאפשרות למנחה ללמוד את דפוס ההתנהגות שגורם לילד קושי בין אישי ובכך לעזור לו לפתח מודעות חברתית, לספק לו הזדמנות לרכוש כישורים חברתיים יעילים יותר ובכך לאפשר לו התנסות בחוויה מתקנת ומחזקת.