זה לא תמיד עובר לבד – כשהקושי החברתי לא חולף מעצמו

בתחילת השנה הורים רבים אומרים לעצמם: “זה יעבור לבד. הוא רק צריך זמן.”

ולפעמים זה באמת נכון. אבל לפעמים - דווקא הזמן מחזק את מה שכבר קשה.

כשהילד חוזר שוב ושוב בתחושת תסכול,

וכבר מתחיל להאמין שהוא “פשוט לא טוב בזה”,

כשהילדה פחות יוזמת או פחות נענית, כדאי לעצור ולבדוק מה קורה שם באמת.

מה קורה מבחינה חברתית בתחילת השנה?

בכל כיתה נוצרת בתחילת השנה מפה חברתית חדשה -מי מוביל, מי שקט, מי מצחיק, מי שומר מרחק.

רוב הילדים/מתבגרים נשענים על קשרים קיימים משנה שעברה, ואילו מי שלא נכנס בזמן למעגלים הראשונים נשאר לעיתים צופה מהצד.

ככל שעוברים השבועות, הקשרים מתחזקים והגבולות החברתיים מתבהרים - ומה שהיה “קושי קטן בתחילת השנה” יכול להפוך בהדרגה לדפוס שמלווה את הילד/ה חודשים ואף שנים.

למה קושי חברתי לא תמיד “נעלם עם הזמן”?

כשהמצב הזה נמשך, נוצר מעגל שמזין את עצמו: הילד מוותר על יוזמות, נמנע מהזדמנויות, והסביבה מתחילה לזהות אותו לפי התפקיד החברתי שנוצר -“הביישן”, “השקט”, “זה שלא משתתף”.

כך הדינמיקה מתקבעת והפער רק הולך וגדל - גם בלי כוונה רעה מצד אף אחד.

בשלב הזה, כבר לא מדובר בקושי חולף אלא בדפוס חברתי שמתקבע, שמשפיע על הביטחון, על תחושת הערך, ועל האמונה ביכולת להתחבר לאחרים.

הזמן לבדו לא מלמד מיומנויות חדשות -הוא רק מחזק את הקיים.

מה קורה בקבוצות של חברותא?

כדי לשבור את המעגל, צריך סביבה טיפולית שמאפשרת לתרגל מחדש את הקשרים החברתיים.

בחברותא אנחנו משלבות טיפול רגשי קבוצתי עם תרגול מעשי של מיומנויות חברתיות - שיטה שפותחה לאורך 19 שנות ניסיון.

הילדים/מתבגרים לומדים להבין את עצמם דרך המפגש עם אחרים, לתרגל יוזמה, הקשבה, ויסות רגשי, ולבנות ביטחון חברתי מתוך חוויה של הצלחה אמיתית.

דוגמה מהקבוצה - עומר (שם בדוי), כיתה ה’

כשעומר הגיע לחברותא, הוא כבר היה עייף ממאמצים חברתיים.

הוא ילד חכם, רגיש ובעל ידע רחב, אבל בכיתה הרגיש שונה -

הילדים דיברו בעיקר על כדורגל וצחקו זה על זה,

והוא - שאהב לקרוא, לחשוב ולדבר על נושאים אחרים -לא מצא את עצמו ביניהם.

בהתחלה עוד ניסה להשתלב, אבל התגובות שקיבל גרמו לו לדבר פחות ולהתרחק.

לאט־לאט גם האמונה שזה “יעבור לבד” התחלפה בתחושת ייאוש.

בקבוצה של חברותא הוא גילה משהו אחר: שיש דרך להיות בדיוק מי שהוא - ולהרגיש חלק.

הוא תרגל הקשבה, יוזמה ואסרטיביות עדינה, למד להציב גבולות מבלי לאבד את הקשר, והתחיל לחוות רגעים קטנים של קרבה אמיתית.

מבחוץ זה נראה פשוט, אבל בשבילו זו הייתה התחלה של שינוי עמוק: תחושת ביטחון, יכולת להביע את עצמו, והידיעה שלא צריך להשתנות כדי להשתייך.

לסיום

לפעמים הזמן באמת עוזר.

אבל כשאותו קושי חברתי חוזר שוב ושוב -לא צריך לחכות ש“יעבור”.

צריך לעזור לו לעבור את זה אחרת.