חרדה חברתית אצל ילדים ומתבגרים: מדריך להורים

חרדה חברתית בקרב ילדים, מתבגרים וצעירים

"הילדה שלי רוצה חברים, אבל לא מצליחה לגשת לילדים."

"הבן שלי נמנע ממסיבות, טיולים ומפגשים חברתיים."

"היא כל כך חוששת להגיד משהו לא נכון, שהיא כמעט לא מדברת."

הורים רבים פונים אלינו כשהם מרגישים שהילד שלהם רוצה קשרים חברתיים, אך משהו עוצר אותו. לעיתים מדובר בביישנות טבעית, אך במקרים אחרים ייתכן שמדובר בחרדה חברתית.

חרדה חברתית היא אחת מהפרעות החרדה הנפוצות בקרב ילדים ובני נוער.

היא מתאפיינת בפחד משמעותי ממצבים חברתיים שבהם הילד עלול להרגיש נבחן, מבוקר, מובך או דחוי.

כאשר החרדה הופכת לעוצמתית, היא עלולה לפגוע ביכולת ליצור קשרים חברתיים, להשתתף בפעילויות, להביע את עצמם ולהרגיש שייכים.

החדשות הטובות הן שניתן לעזור. ככל שמזהים את הקושי מוקדם יותר, כך גדלים הסיכויים למנוע ממנו להפוך לדפוס שמלווה את הילד לאורך שנים.

מהי חרדה חברתית?

חרדה חברתית היא פחד משמעותי ממצבים שבהם הילד חושש שיבקרו אותו, יצחקו עליו, ישפטו אותו או ידחו אותו.

הילד עלול לחשוש לענות בכיתה, להצטרף למשחק, להתחיל שיחה, לאכול ליד אחרים או להשתתף בפעילות חברתית.

ילדים ובני נוער רבים עם חרדה חברתית רוצים קשרים חברתיים ותחושת שייכות, אך הפחד מדחייה, ביקורת או מבוכה מקשה עליהם ליצור ולשמר קשרים.

לכן חשוב להבין: בדרך כלל לא מדובר בחוסר רצון להיות עם אחרים, אלא בקושי שנובע מפחד.

חרדה חברתית או ביישנות?

זו אחת השאלות הנפוצות ביותר אצל הורים.

לא כל ילד ביישן סובל מחרדה חברתית.

ילדים ביישנים עשויים להזדקק לזמן כדי להרגיש בנוח עם אנשים חדשים, אך בדרך כלל לאחר היכרות הם מצליחים להשתלב, לשחק וליצור קשרים.

לעומת זאת, ילדים עם חרדה חברתית חווים פחד משמעותי ומתמשך שמפריע להם לתפקד.

הם עלולים:

• להימנע מלדבר בכיתה.

• להימנע מהצטרפות למשחקים.

• לסרב ללכת לימי הולדת.

• להימנע מפנייה לילדים אחרים.

• לחשוש מאוד ממצבים חברתיים.

כאשר הפחד מתחיל לצמצם את עולמו של הילד ולמנוע ממנו חוויות חברתיות משמעותיות, כדאי לבחון האם מדובר בחרדה חברתית.

כיצד חושב ילד עם חרדה חברתית?

מאחורי החרדה החברתית עומדות לעיתים מחשבות מטרידות שחוזרות שוב ושוב.

הילד עשוי לחשוב:

• "יצחקו עליי."

• "אני אגיד משהו טיפשי."

• "אף אחד לא ירצה לדבר איתי."

• "כולם מסתכלים עליי."

• "אם אטעה, כולם ישימו לב."

המחשבות הללו יוצרות מתח וחשש עוד לפני שהמצב החברתי בכלל התחיל, ולעיתים הן גורמות לילד להימנע ממנו לחלוטין.

כיצד נראית חרדה חברתית אצל ילדים?

אצל ילדים צעירים החרדה החברתית לא תמיד נראית כמו חרדה.

לעיתים היא תתבטא ב:

• היצמדות להורים.

• קושי להיפרד.

• סירוב להשתתף בפעילויות.

• הימנעות מהצטרפות למשחק.

• קושי לדבר עם ילדים שאינם מוכרים.

• בכי או מצוקה במצבים חברתיים.

יש ילדים שנראים מהצד "שקטים מאוד", אך בפנים הם חווים מתח וחשש משמעותיים.

כיצד נראית חרדה חברתית אצל מתבגרים?

בגיל ההתבגרות הקושי החברתי הופך לעיתים בולט יותר.

המתבגר עשוי:

• להימנע ממפגשים חברתיים.

• לא ליזום קשרים.

• לחשוש לדבר מול הכיתה.

• להימנע מהשתתפות בשיעורים.

• לחשוב הרבה על מה אחרים חושבים עליו.

• לחשוש מביקורת או מבוכה.

• להסתגר בבית.

לעיתים המתבגר נראה אדיש או לא מעוניין בחברה, אך בפועל הוא חווה בדידות ורצון גדול להשתייך.

סימנים שעשויים להעיד על חרדה חברתית

כדאי לשים לב כאשר מופיעים חלק מהסימנים הבאים לאורך זמן:

• הימנעות מאינטראקציות חברתיות.

• קושי ליצור קשרים חדשים.

• חשש מוגבר ממפגשים חברתיים.

• מתח לקראת אירועים חברתיים.

• פחד לדבר מול אחרים.

• סומק, רעד או הזעה במצבים חברתיים.

• תלונות על כאבי בטן או כאבי ראש לפני אירועים חברתיים.

• קושי לאכול ליד אחרים.

• ירידה בביטחון העצמי.

• הסתגרות חברתית.

לא כל סימן מעיד בהכרח על חרדה חברתית, אך כאשר מספר סימנים מופיעים לאורך זמן ופוגעים בתפקוד, כדאי להתייעץ עם איש מקצוע.

מה קורה כאשר החרדה החברתית אינה מטופלת?

כאשר ילד נמנע שוב ושוב ממצבים חברתיים, הוא בדרך כלל מרגיש הקלה זמנית.

הבעיה היא שההימנעות מחזקת את החרדה.

ככל שהילד נמנע יותר, כך הוא פחות מתנסה, פחות צובר הצלחות חברתיות ופחות מפתח ביטחון.

לאורך זמן עלולות להופיע:

• בדידות.

• פגיעה בביטחון העצמי.

• תחושת חוסר שייכות.

• קושי ביצירת חברויות.

• הימנעות מפעילויות חברתיות.

• ירידה במצב הרוח.

לכן חשוב לא להתייחס לחרדה החברתית כאל "פשוט ביישנות" כאשר היא כבר פוגעת באיכות החיים.

מה יכולים ההורים לעשות?

הורים אינם יכולים להעלים את החרדה עבור הילד, אך הם יכולים לעזור לו להתמודד איתה.

להקשיב בלי לשפוט - חשוב לתת מקום לחששות של הילד ולא לבטל אותם. משפטים כמו: "אין לך ממה לפחד" או "פשוט תיגש ותדבר", נאמרים מתוך כוונה טובה, אך בדרך כלל אינם עוזרים.

לעודד בלי ללחוץ - המטרה אינה לדחוף את הילד בכוח למצבים שמעוררים בו פחד, אלא לעודד אותו להתקדם בהדרגה ובקצב שמתאים לו.

לא לשתף פעולה עם ההימנעות - כאשר ילד נמנע שוב ושוב מסיטואציות חברתיות, טבעי לרצות להגן עליו מהקושי. עם זאת, הימנעות ממושכת עלולה לחזק את החרדה. המטרה היא לעזור לילד להתמודד בהדרגה עם מצבים חברתיים ולא לוותר עליהם לחלוטין.

לשבח מאמץ ולא רק הצלחה - גם ניסיון קטן לדבר, להצטרף או להשתתף ראוי להכרה ולעידוד.

להימנע מהשוואות - השוואות לילדים אחרים עלולות להגביר את תחושת הכישלון והבושה.

כיצד ניתן לטפל בחרדה חברתית?

קיימות מספר דרכי טיפול יעילות, בהתאם לגיל הילד ולעוצמת הקושי.

בין האפשרויות:

• טיפול רגשי.

• טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT).

• הדרכת הורים.

• במקרים מסוימים, כאשר החרדה משמעותית ופוגעת בתפקוד, ייתכן שיומלץ גם על ייעוץ פסיכיאטרי לצורך בחינת אפשרויות טיפול נוספות.

הטיפול המתאים נקבע בהתאם לצרכים הייחודיים של כל ילד.

כיצד קבוצה טיפולית יכולה לעזור?

אחת ההתערבויות היעילות עבור ילדים ובני נוער המתמודדים עם חרדה חברתית היא קבוצה טיפולית.

הסיבה לכך פשוטה: הקושי מופיע בתוך קשרים חברתיים, ולכן גם השינוי מתרחש בתוך קשרים חברתיים.

בקבוצה הילדים יכולים:

• לתרגל יצירת קשרים.

• ללמוד כיצד להצטרף לשיחה או למשחק.

• להתנסות בסביבה בטוחה ומכילה.

• לקבל משוב מאחרים.

• לחוות הצלחות חברתיות.

• לחזק את תחושת השייכות.

• לבנות ביטחון עצמי.

בניגוד למצבים חברתיים יומיומיים, בקבוצה טיפולית יש ליווי מקצועי שמסייע לילדים להתמודד עם הפחדים ולהתנסות בדרכים חדשות.

לסיכום

חרדה חברתית היא הרבה מעבר לביישנות.

מדובר בקושי אמיתי שעלול להשפיע על תחושת השייכות, הביטחון העצמי והיכולת ליצור קשרים חברתיים.

יחד עם זאת, חרדה חברתית היא מצב שניתן לטפל בו.

כאשר מזהים את הקושי בזמן ומעניקים לילד תמיכה וכלים מתאימים, ניתן לעזור לו לפתח ביטחון, ליצור קשרים משמעותיים ולהרגיש חופשי יותר בסיטואציות חברתיות.

אם אתם מרגישים שילדכם רוצה קשרים חברתיים אך הפחד עוצר אותו שוב ושוב, כדאי לא להישאר לבד עם ההתלבטות. לעיתים שיחה מקצועית יכולה לעזור להבין טוב יותר את מקור הקושי ואת הדרכים המתאימות לסייע לו.

אם הרגשתם שהמאמר הזה מתאר את מה שאתם או ילדכם חווים, ייתכן שטיפול קבוצתי יכול להיות הצעד הבא.

במרכז חברותא פועלות קבוצות טיפוליות לילדים, מתבגרים וצעירים, בהנחיית עובדות סוציאליות קליניות.

לכל פונה אנו מקיימים שיחת התאמה אישית, כדי להבין את הצרכים ולהתאים את הקבוצה המתאימה ביותר.

לשיחת התאמה ללא התחייבות

.