הילד שתלטן? כך תהפכו שתלטנות למיומנות חברתית חיובית

הילד שתלטן? כך תהפכו את זה לכוח חברתי

"הבת שלי חייבת תמיד להחליט מה עושים בהפסקה, היא מתווכחת בלי סוף ואם משהו לא הולך לפי התוכנית שלה – היא מתעצבנת וכולם מתרחקים ממנה."

אם המשפט הזה מוכר לכם, אתם לא לבד.

ילדים עקשנים, כוחניים או שתלטנים מציבים אתגר יומיומי להורים – ובעיקר אתגר חברתי עבור עצמם. 

אבל חשוב לדעת: מאחורי צורך חזק בשליטה מסתתר צורך רגשי עמוק ועם הכוונה נכונה – זה יכול להפוך למקור של כוח חברתי אמיתי.

למה יש לילדים צורך חזק בשליטה?

• מבחינה פסיכולוגית, צורך חזק בשליטה שנראה כלפי חוץ כהתנהגות כוחנית נובע מקושי להתמודד עם חרדה וחוסר וודאות. אלו ילדים שמתקשים לשאת עמימות, שינויים או מצבים בהם הם לא יודעים מה צפוי לקרות. הצורך בשליטה משמש אותם כמו "עוגן פנימי" מול תחושת הצפה או חרדה. 

• יש ילדים שחוו חוויות של חוסר אונים כתוצאה מאירועים סביבתיים – מול ההורים / החברה / ביה"ס או מול תחושה שקולם לא נשמע. במקרים כאלו, הצורך בשליטה הופך להיות לצורת ביטוי: "אם לא מקשיבים לי – אכפה את מה שאני צריך".

• לעיתים מדובר בילדים עם תפקוד קוגניטיבי גבוה, תפיסה מהירה וביטחון עצמי, שמתקשים לזהות ולכבד את הגבולות של האחר. הם לא "לא מבינים", אלא מבינים מהר – אבל מתקשים לווסת את הדחף להשמיע את דעתם ולהשפיע.

• ויש גם ילדים שזה פשוט הטמפרמנט שלהם – דומיננטיים, ישירים, ממוקדי מטרה ונוטים למאבקי כוח. אבל בלי תיווך רגשי ולמידת אמפתיה, התכונות האלו עלולות להרחיק מהם אחרים במקום לקרב.

• ולעיתים, הסיבה נעוצה בקושי נוירולוגי עמוק יותר: אצל חלק מהילדים צורך בשליטה, קושי להתפשר או לווסת רגשות – קשורים ללקויות בקשב וריכוז (ADHD). הילד עלול להגיב מתוך אימפולסיביות, מבלי לעצור לחשוב ולהפעיל שיקול דעת. 

מה עושים בטיפול כדי ליצור יותר גמישות והתפשרות?

בטיפול קבוצתי כמו זה שנעשה ב"חברותא", אנחנו לא מבקשים מהילד לוותר על מי שהוא – אלא לגדול לתוך האפשרות להיות גם וגם: גם מוביל, וגם מקשיב. גם יוזם, וגם מתחשב. גם עומד על שלו, וגם יודע לעצור.

איך עושים את זה בפועל?

1. יוצרים מרחב בטוח שבו הוא לא חייב לשלוט

   • עצם זה שהילד נמצא בקבוצה עם כללים ברורים, עם מנחות שמחזיקות את המרחב – מאפשר לו להרפות בהדרגה מהצורך להיות זה ששולט.

2. שמים מראה עדינה לדינמיקה החברתית

   • דרך משוב רגשי מצד הילדים והמנחות, הילד לומד להבין איך ההתנהגות שלו משפיעה על אחרים. הוא שומע מה החברים מרגישים – אבל לא ממקום מביך, אלא תומך.

3. מתרגלים שיח קבוצתי שוויוני

   • הילדים לומדים לדבר ב"תורות", להציע הצעות ולא לכפות, לשאול, להתעניין באחר ולהתחשב. זה קורה דרך משחקים, שיח פתוח, סימולציות, תוך כדי דינמיקה טבעית.

4. שמים מילים על רגשות ומתחים

   • העקשנות לא נעלמת – אבל הילד לומד לראות את מה שמפעיל אותה. מה הרגש שמתחת? מה הפחד? ממה הוא חושש שיאבד אם לא יחליט לבד?

5. מחזקים את תחושת הערך ללא תנאים

   • כשהילד מרגיש שמקבלים אותו גם כשהוא לא מוביל – הוא פחות זקוק לכפות את עצמו. אנחנו עובדים על החוויה הפנימית, לא רק על ההתנהגות החיצונית.

6. מטפלים גם בקשיי ויסות אם קיימים

   • במקרה שהילד מתמודד גם עם קשיי קשב, אימפולסיביות או קושי בוויסות, אנחנו משלבים התייחסות ספציפית לאותם קשיים – מלמדים אותו לעצור, לזהות את מה שקורה לו, לבחור תגובה מתאימה ולא רק לפעול מתוך דחף.

סיפור קצר מהקבוצה – איך דעתנות הופכת לקשר

גל (שם בדוי) ילדה בכיתה ו', חדה, ישירה, חזקה. היה בה משהו שסוחף – אבל גם מתקשה להתגמש ולוותר. היא לא שמה לב איך היא משתלטת על השיח, קובעת כל דבר, ולא רואה את האחרות.

בהתחלה, זה יצר מתחים. הבנות התרחקו והיא לא הבינה למה.

במהלך המפגשים הקבוצתיים עזרנו לה לחשוף לאט לאט את הרגשות שמתחת – הצורך שיראו אותה, שיעריכו אותה. היא למדה להקשיב, לשאול, לוותר מדי פעם – מבלי לאבד את עצמה.

יום אחד היא אמרה: "חשוב לי להשמיע את הדעה שלי אבל גם חשוב לי לשמוע את הדעה של האחרות". זו הייתה נקודת מפנה. היא לא הפסיקה להנהיג – היא פשוט עשתה את זה בצורה אחרת.

בחברותא, אנחנו מאמינים שילד שזקוק לתחושת שליטה לא צריך לוותר על עצמו כדי להיות חבר טוב.

הוא צריך ליווי, הכוונה ורכישת מיומנויות חברתיות שיאפשרו לו לשלב בין שליטה לגמישות, ובין הצרכים שלו לצרכים של האחר.

רוצים לבדוק אם הטיפול אצלנו מתאים לילד/ה שלכם? דברו איתנו. נחשוב יחד.