בעיות חברתיות בגיל ההתבגרות
- מרכז חברותא
- 26 במרץ 2020
- זמן קריאה 5 דקות
עודכן: 28 ביוני
"כואב לי לראות את הבת שלי מסוגרת בחדרה, עצובה ובודדה"
"הבן שלי ללא חברים והשנים הכי יפות שלו מתבזבזות"
כאשר הורה רואה את הילד שלו יושב לבד בבית, כמעט לא נפגש עם חברים, נמנע מאירועים חברתיים או מבלה שעות ארוכות לבד בחדר, קשה מאוד להישאר אדיש.
הורים רבים מספרים על תחושות של דאגה, עצב, חוסר אונים ולעיתים גם פחד מהעתיד.
הם שואלים את עצמם: האם זה רק שלב? האם הילד שלי בודד? האם אני צריך להתערב? ומה יקרה אם המצב יימשך?
עבור המתבגר עצמו, הקושי החברתי עלול להיות כואב במיוחד.
בגיל שבו תחושת השייכות הופכת למשמעותית כל כך, התחושה שאין לך עם מי להיות, שאין לך מקום בקבוצה או שאין לך חברים קרובים יכולה לפגוע בביטחון העצמי, במצב הרוח ובתחושת הערך.
למה קשרים חברתיים חשובים כל כך בגיל ההתבגרות?
גיל ההתבגרות הוא תקופה שבה בני נוער מתחילים לבנות את הזהות האישית שלהם ולהגדיר מי הם. באופן טבעי, החברים הופכים לחלק מרכזי ומשמעותי יותר בחייהם.
דרך קשרים חברתיים מתבגרים לומדים:
ליצור קרבה ואמון.
להתמודד עם קונפליקטים ואי הסכמות.
להבין טוב יותר את עצמם.
לפתח עצמאות.
להרגיש שייכים ומקובלים.
הקשרים החברתיים בגיל ההתבגרות אינם רק מקור להנאה. הם מהווים מרחב חשוב להתפתחות רגשית, חברתית ואישית.
לא כל מתבגר שמעדיף להיות לבד הוא מתבגר בודד
חשוב לזכור שלא כל מתבגר שמבלה זמן לבד סובל מקושי חברתי.
יש בני נוער שנהנים מזמן פרטי, זקוקים לשקט כדי להיטען מחדש או בעלי אופי מופנם יותר.
הצורך בפרטיות הוא חלק טבעי ובריא מההתבגרות.
השאלה החשובה היא האם מדובר בבחירה או במצוקה.
כאשר מתבגר בוחר להיות לבד אך מרגיש טוב עם מצבו החברתי, בדרך כלל אין סיבה לדאגה.
לעומת זאת, כאשר הוא רוצה קשרים חברתיים אך מתקשה ליצור אותם, מרגיש דחוי, נמנע מיוזמה חברתית או מביע תסכול מהמצב - כדאי להתייחס לכך ברצינות.
כיצד בעיות חברתיות באות לידי ביטוי בגיל ההתבגרות?
קשיים חברתיים בגיל ההתבגרות יכולים לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות:
קושי ליצור חברויות חדשות.
קושי לשמור על קשרים לאורך זמן.
תחושת בדידות.
חוסר שייכות לכיתה או לקבוצה חברתית.
הימנעות ממפגשים חברתיים.
הסתגרות בבית.
דחייה חברתית או חרם.
תחושת שונות מול בני הגיל.
חלק מהמתבגרים מדברים על הקושי בגלוי, בעוד אחרים מנסים להסתיר אותו או משדרים שלא אכפת להם. לעיתים דווקא מאחורי האדישות לכאורה מסתתר כאב גדול מאוד.
מתבגר שמתקשה חברתית עלול לחוש:
בודד.
עצוב.
דחוי.
לא רצוי.
שונה מאחרים.
חסר ביטחון.
כתוצאה מכך הוא עלול להימנע עוד יותר ממפגשים חברתיים, לוותר על ניסיונות ליצור קשרים ולהסתגר בבית.
מה גורם לקשיים חברתיים בגיל ההתבגרות?
אין סיבה אחת לקושי חברתי. בדרך כלל מדובר בשילוב של מספר גורמים.
גורמים הקשורים למתבגר עצמו
לעיתים הקושי קשור למיומנויות חברתיות שעדיין לא התפתחו מספיק או לקשיים רגשיים שמקשים על יצירת קשרים.
לדוגמה:
קושי להבין סיטואציות חברתיות.
ביישנות.
חוסר ביטחון עצמי.
פחד מדחייה.
ערך עצמי נמוך.
קושי ליזום קשרים.
נטייה לפרש מצבים חברתיים באופן שלילי.
ישנם גם מתבגרים שמנסים להשתלב מאוד, אך עושים זאת בדרכים שאינן מקדמות אותם - למשל באמצעות שתלטנות, התפרצויות, צורך מוגבר בתשומת לב או קושי להבין כיצד הם נתפסים על ידי אחרים.
גורמים הקשורים לסביבה החברתית
לפעמים הקושי אינו נובע רק מהמתבגר עצמו.
יש כיתות שבהן קשה יותר להשתלב. לעיתים קיימות קבוצות חברתיות סגורות, לעיתים יש דמויות דומיננטיות המשפיעות על האווירה החברתית ולעיתים המתבגר נתפס כשונה ולכן מתקשה למצוא את מקומו.
חשוב לזכור שלא כל קושי חברתי מעיד על בעיה אצל הילד. לעיתים מדובר גם בהתאמה לא מוצלחת בין הילד לבין הסביבה שבה הוא נמצא.
5 סימנים שכדאי לשים לב אליהם
כדאי לשקול פנייה לייעוץ מקצועי כאשר הקושי החברתי נמשך לאורך זמן ומופיעים אחד או יותר מהסימנים הבאים:
למתבגר אין אף חבר קרוב מחוץ למסגרת הלימודית.
הוא כמעט ואינו נפגש עם בני גילו אחר הצהריים.
הוא נמנע מאירועים חברתיים או מוותר עליהם מראש.
קיימת ירידה במצב הרוח, במוטיבציה או בביטחון העצמי.
הוא מבלה את רוב זמנו לבד ומביע תחושות של בדידות או חוסר שייכות.
כיצד ההורים יכולים לעזור?
כאשר ילד או מתבגר חווה קושי חברתי, הדבר הראשון שהוא זקוק לו הוא תחושה שהוריו רואים אותו, מבינים אותו ומקבלים אותו.
מתוך דאגה גדולה, הורים רבים מנסים לפתור את הבעיה במהירות. הם מציעים פתרונות, שואלים שוב ושוב על המצב החברתי או מנסים לשכנע את הילד לעשות יותר מאמצים.
למרות הכוונה הטובה, לעיתים הדבר עלול להגביר את תחושת התסכול והכישלון.
במקום זאת, נסו:
להקשיב מבלי למהר לפתור.
לתת מקום לרגשות ולתסכול.
לחזק תחומי הצלחה נוספים בחיי המתבגר.
לשמור על אמונה ביכולותיו.
להימנע מהשוואות לאחרים.
לזכור שהקושי החברתי אינו מגדיר את הילד כולו.
גם אם קשה לכם לראות את הילד במצב הזה, חשוב לזכור שהוא זה שחווה את הכאב באופן הישיר ביותר. ככל שתצליחו להיות עבורו מקור ליציבות, ביטחון וקבלה, כך תסייעו לו יותר.
מתי כדאי לפנות לעזרה מקצועית?
כאשר המצוקה החברתית נמשכת לאורך זמן, כאשר הבדידות הולכת ומעמיקה או כאשר הקושי מתחיל להשפיע על תחומים נוספים בחיים, כדאי לפנות לייעוץ מקצועי.
לעיתים די בפגישת ייעוץ עם ההורים כדי להבין טוב יותר את מקור הקושי ואת דרכי ההתמודדות האפשריות. במקרים אחרים מומלץ לשלב התערבות טיפולית שתסייע למתבגר לפתח ביטחון עצמי, מיומנויות חברתיות ותחושת שייכות.
כיצד קבוצה טיפולית יכולה לעזור?
קושי חברתי נוצר בתוך קשרים עם אנשים אחרים, ולכן פעמים רבות גם השינוי מתרחש בתוך קשרים.
קבוצה טיפולית מאפשרת למתבגרים להתנסות במערכות יחסים עם בני גילם בסביבה בטוחה, מקצועית ומכילה.
בתוך הקבוצה הם יכולים:
לתרגל מיומנויות חברתיות.
לקבל משוב מאחרים.
לחוות תחושת שייכות.
לחזק את הביטחון העצמי.
ליצור קשרים משמעותיים.
לזהות ולשנות דפוסים חברתיים שמעכבים אותם.
עבור רבים מהמתבגרים, עצם המפגש עם בני גילם המתמודדים עם קשיים דומים יוצר תחושת הקלה גדולה. הם מגלים שהם לא היחידים שמתמודדים עם קושי חברתי ושאפשר ליצור שינוי.
ומה קורה אחרי גיל ההתבגרות?
הורים רבים מקווים שהקושי החברתי יחלוף מעצמו עם הזמן. לעיתים זה אכן קורה, אך לא תמיד.
כאשר הקושי החברתי אינו מקבל מענה, הוא עלול ללוות חלק מהצעירים גם לאחר סיום התיכון, בתקופת השירות הצבאי, הלימודים או תחילת החיים הבוגרים.
לכן חשוב לא להסתפק בהמתנה בלבד, אלא לבחון האם המתבגר מקבל את התמיכה והכלים שהוא זקוק להם כבר עכשיו.
לסיכום
בדידות וקשיים חברתיים בגיל ההתבגרות אינם רק שלב חולף עבור כל אחד. עבור חלק מהמתבגרים מדובר במצוקה משמעותית שמשפיעה על הביטחון העצמי, מצב הרוח ותחושת השייכות.
יחד עם זאת, חשוב לזכור שקושי חברתי אינו גזירת גורל. כאשר מזהים את הקושי בזמן ומעניקים תמיכה מתאימה, ניתן לעזור למתבגרים רבים לפתח קשרים חברתיים משמעותיים ולהרגיש שייכים יותר.
במשך שנים רבות אנו פוגשים הורים שמודאגים מהבדידות של ילדיהם וחוששים שהמצב לא ישתנה. הניסיון שלנו מלמד שכאשר מבינים את מקור הקושי ומעניקים מענה מתאים, ניתן לעזור למתבגרים רבים לפתח קשרים חברתיים משמעותיים ולהרגיש בטוחים יותר בעצמם ובקשרים שהם יוצרים.
במרכז חברותא פועלות קבוצות טיפוליות לילדים, בני נוער וצעירים עד גיל 25, במטרה לסייע בהתמודדות עם קשיים חברתיים, בדידות וחיזוק מיומנויות חברתיות.
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אתכם:
אם הרגשתם שהמאמר הזה מתאר את מה שאתם או ילדכם חווים, ייתכן שטיפול קבוצתי יכול להיות הצעד הבא.
במרכז חברותא פועלות קבוצות טיפוליות לילדים, מתבגרים וצעירים, בהנחיית עובדות סוציאליות קליניות.
לכל פונה אנו מקיימים שיחת התאמה אישית, כדי להבין את הצרכים ולהתאים את הקבוצה המתאימה ביותר.
.
