בלוג חברותי

מחצית מהילדים עם ADHD נדחים חברתית והנתון הזה חייב להיאמר שוב: 50% מהילדים עם ADHD נדחים על ידי חבריהם לכיתה. לא כי הם לא רוצים חברים. ולא כי הם לא משתדלים. הם פשוט מתקשים לעמוד בקצב, בחוקים, בקודים הלא מדוברים. הם מרגישים שונים - וגם לפעמים נתפסים ככאלה. כי בלי ההבנה של מה עומד מאחורי ההתנהגות - הילדים האחרים פשוט לא מצליחים להכיל אותם. איך זה נראה מבפנים? ילד שמגיב לאט יותר או ילדה שמגיבה בעוצמה גדולה. ילדה שמדברת בלי הפסקה, או להפך- ננעלת בשקט שלא נפתח. ילד שנפגע מהר ולוקח

היא לא לבד. אבל גם לא באמת חלק. היא יושבת בכיתה עם בנות, אבל לא יוצאת איתן אחרי הלימודים. היא משתפת פעולה, מחייכת לפעמים, אבל אין לה באמת למי לספר כשקשה. היא לא מנודה. היא זו שבחרה להתרחק. שבחרה לא להיכנס יותר לעולם החברתי. כי שם – זה מרגיש לה מבלבל, שוחק, לא בטוח. הרבה פעמים זה נראה ככה: יש לה חברים. אבל אין קשרים משמעותיים. יש לה עם מי לדבר בבית ספר. אבל היא לא עונה כששולחים הודעה אחר הצהריים. מציעים לה לבוא – והיא מסרבת. לא תמיד ברור למה. לפעמים תקופות ארוכות שאף אחד לא שו

הוא לא לבד – אבל גם לא ממש חלק. הוא ביישן או דווקא מוחצן, שקט או מלא חיים –אבל שוב ושוב משהו בקשרים עם אחרים מתבלבל, נתקע או מתפרק. לפעמים זה נראה כמו קושי בליזום שיחה או להשתלב בקבוצה. ולפעמים זה נראה כמו שתלטנות, פגיעות, או התפרצות רגשית. לפעמים הוא לא מבין למה לא רוצים לשחק איתו. ולפעמים הוא בטוח שכולם נגדו. וכשאתם מסתכלים עליו – אתם יודעים: יש שם משהו חברתי רגשי – שצריך ליווי. כדי להבין לעומק איך תהליך קבוצתי נראה בפועל – קראו על הטיפול הקבוצתי שלנו קושי חברתי נראה אחרת א

הוא לא מבקש להצטרף. ואם אף אחד לא פונה אליו – הוא בוחר ללכת. בהפסקה הם כבר בתוך המשחק. הכדור עף מצד לצד, הצחוק באוויר, השמות נזרקים. והוא – עומד בצד. לא רחוק מדי, לא קרוב מדי. בדיוק בנקודה שממנה אפשר לראות הכול – אבל קשה מאוד להיכנס. אתה רואה את זה מהצד. הוא רוצה להיות חלק. אבל הוא לא ניגש. לא שואל. לא מבקש. הוא פשוט מחכה. ואם אף אחד לא מזמין – הוא מוותר. והולך. "לא היה לי חשק" בבית הוא יגיד את זה. משפט שקט, רגיל, לא דרמטי. אבל אתה מרגיש שזה לא מדויק. כי זה לא חוסר רצון –זה ח

הילד שתלטן? כך תהפכו את זה לכוח חברתי "הבת שלי חייבת תמיד להחליט מה עושים בהפסקה, היא מתווכחת בלי סוף ואם משהו לא הולך לפי התוכנית שלה – היא מתעצבנת וכולם מתרחקים ממנה." אם המשפט הזה מוכר לכם, אתם לא לבד. ילדים עקשנים, כוחניים או שתלטנים מציבים אתגר יומיומי להורים – ובעיקר אתגר חברתי עבור עצמם. אבל חשוב לדעת: מאחורי צורך חזק בשליטה מסתתר צורך רגשי עמוק ועם הכוונה נכונה – זה יכול להפוך למקור של כוח חברתי אמיתי. למה יש לילדים צורך חזק בשליטה? מבחינה פסיכולוגית, צורך חזק בשליטה

נועה (שם בדוי) לומדת בכיתה ח', היא משתתפת מעט מאוד בשיעורים, נמנעת ממפגש עיניים עם המורה ונראית תמיד כאילו מעדיפה להיות בלתי נראית. כשהיא מגיעה הביתה, היא פותחת את מחברת הציורים שלה וממלאה אותה בצבעים, יצירתיות, ודמיון עשיר. האם נועה ביישנית, מופנמת או סובלת מחרדה חברתית? מופנמות, ביישנות וחרדה חברתית הן שלושה מושגים שונים לחלוטין, אך לעיתים קרובות מתבלבלים ביניהם. מופנמות היא תכונת אישיות טבעית. נערים ונערות מופנמים שואבים אנרגיה מזמן לבד, וזקוקים לשקט כדי לטעון מצברים. הם

הרגע שבו הבנתי שמשהו חסר אני זוכרת ילד שישב מולי בטיפול. דיברנו על חברים. על איך מצטרפים למשחק. איך יודעים מתי לדבר ומתי לעצור. איך לא להיעלב מכל דבר. הוא הבין הכל. חשב יחד איתי. ענה יפה. ואז, שבוע אחר כך, הוא אמר לי: "אני יודע מה להגיד... אבל בכיתה זה פשוט לא יוצא לי." והמשפט הזה לא עזב אותי. כי פתאום הבנתי שמשהו חסר. ילדים יכולים להבין מצוין מה "נכון" לעשות חברתית. אבל ברגע האמיתי - כשהלב נלחץ, כשלא בטוחים בעצמם, כשמפחדים להידחות - זה כבר משהו אחר לגמרי. ואת הדבר הזה אי אפש

קבוצה חברתית לצעירים בני 18-25 המתמודדים עם בדידות, חרדה חברתית או קושי ביצירת קשרים חדשים. מרחב בטוח לפיתוח מיומנויות חברתיות, חיזוק הביטחון העצמי ותחושת השייכות.

סיפור מקרה: איך קבוצה לכישורים חברתיים עזרה לעלמה (שם בדוי) להתגבר על קשיים חברתיים

לא רק לימודים: חשיבותה של הכנה חברתית לחטיבה

לא מעט הורים שואלים את עצמם האם השימוש של הילד/ה שלהם הוא נורמלי או חריג? האם הילד שלי מכור למסכים? ומה זה בכלל התמכרות למסכים?

חרדה חברתית אצל ילדים ומתבגרים עלולה להוביל להימנעות חברתית, בדידות ופגיעה בביטחון העצמי. במדריך זה תגלו כיצד לזהות את הסימנים, להבדיל בין ביישנות לחרדה חברתית ולהבין כיצד ניתן לעזור.

גיל ההתבגרות הוא תקופה מורכבת, קשיים חברתיים הם נפוצים בתקופה זו והורים רבים באופן טבעי מודאגים כשהמתבגר שלהם מתמודד עם קושי חברתי

קבוצות חברותיות לילדים עם חרדה וקשיי ויסות רגשי: עזרו לילדכם לפרוח!

איך להתמודד עם חרם חברתי בבית הספר? במאמר תמצאו מדריך מעשי להורים: איך להגיב כשהילד משתף שהוא מוחרם, אילו טעויות כדאי להימנע מהן ואיך לעזור לו לחזור לתחושת ביטחון ושייכות.

כיתות ה'-ו' הן תקופה חברתית משמעותית שבה החברים הופכים למרכזיים יותר והקשרים החברתיים נעשים מורכבים יותר. מהם הקשיים החברתיים הנפוצים בגיל הזה, מתי כדאי לדאוג ואיך אפשר לעזור לילד?

קשיים חברתיים בכיתה ג'-ד' מופיעים לעיתים דווקא אצל ילדים שבעבר השתלבו היטב. במאמר נסביר מה משתנה בגיל הזה, אילו ילדים עלולים להתקשות יותר ואיך ניתן לעזור להם לפתח ביטחון ותחושת שייכות.

ההלם, הזעזוע, הדאגה, חוסר האונים והעצב עוברים על כולנו. הם עוברים גם על הילדים שלנו. גם אם הם לא מראים זאת. הם רואים אותנו דואגים, עייפים, מתוחים, רואים את השינויים בשגרה: אין בית ספר כל יום, לא כל החוגים מתקיימים, הורים/אחים מתגייסים. הם רואים גם את השינויים הקלים, העדינים והלא נראים כמעט - את הדאגה, את העייפות והמתח בעיני המבוגרים, את החדשות ברקע וכמובן הם מתמודדים אף הם עם טילים ואזעקות. התגובות למצב מתח שכזה הינן אינסופיות וכולן כמעט נורמליות - ישנם ילדים שנראה שזה בכלל

מריבות בין חברים הן חלק טבעי מהילדות, אבל כשהילד נקלע שוב ושוב לקונפליקטים או מתקשה לשמור על חברויות, כדאי להבין מה עומד מאחורי הדפוס. במאמר תמצאו את הסיבות השכיחות למריבות, דרכים לעזור לילד להתמודד טוב יותר עם קונפליקטים, והסבר כיצד טיפול קבוצתי מסייע בפיתוח מיומנויות חברתיות.

ילדים עם הפרעת קשב וריכוז רוצים חברים בדיוק כמו כולם, אך לעיתים מתקשים ליישם בזמן אמת את המיומנויות החברתיות שהם כבר מכירים. במאמר נסביר כיצד ADHD משפיע על קשרים חברתיים ואיך ניתן לעזור.